עמוד:235

קליטת העולים מברית המועצות בשנות ה70- היהודים שעלו מברית המועצות הגיעו לישראל מאזורים שונים בברית המועצות ומרקע תרבותי שונה , והייתה לכך השפעה על תהליך קליטתם . חלק מהם הגיעו מהרפובליקות האירופיות ואחרים מאזור הקווקז ְ ומהרפובליקות של מרכז אסיה . חלק מן העולים היו מנותקים מהמסורת וממנהגי הדת היהודית , ואחרים שמרו על זיקה למסורת היהודית הדתית ועל לכידות חברתית . כמו העולים מארצות המערב , גם העולים מברית המועצות הופנו למרכזי קליטה וקיבלו סל קליטה ( עמ' , ( 231 שסייע להם להיקלט בארץ . מדיניות זו הקלה על העולים הצעירים שהשתלבו במהירות יחסית . כמו בהגירות אחרות , קליטתם של העולים המבוגרים הייתה קשה יותר . מכאן , שלא אפליה גזעית מאלצת אותנו לעזוב את הארץ . ואם כך , שמא אפליה דתית ? אולם בארץ זו מותר קיומם של בתי כנסת , וכן אין אוסרים עלינו להתפלל בבתינו . אלא שתפילותינו קשורות לישראל , כמו שנאמר : " אם אשכחך ירושלים , תשכח ימיני [ ... ] . " 18 משפחות אנו , החותמים על המכתב . אולם יטעה מי שיחשוב כי רק 18 אנו . מספר החתימות יכול היה להיות גדול בהרבה . [ ... ] אין להבין כיצד אפשר בשלהי המאה העשרים למנוע מאנשים לחיות במקום שבו הם רוצים לחיות . מוזר הדבר , כיצד אפשר לשכוח את הסיסמאות המ ַ ְרנ ִ ינ וָ ת בדבר זכות האומה להגדרה עצמית - כמובן , גם בדבר זכות האנשים שמהם מורכבות האומות . [ ... ] ) על נהרות היגון - מאבקם של יהודים בברית המועצות לחרות ולעליה , עמ' ) 102-99 שאלות לשתי התעודות 1 מיהו הנמען של מכתבן של 18 המשפחות ? מדוע נקטו המשפחות דרך כזאת ? השוו את הנמען כאן לנמען של מכתבו של יאׁשה ָקז ָ ק וָ ב . 2 כיצד מסבירות 18 המשפחות את רצונן לעלות לארץ ישראל ? במה שונים נימוקיהן מנימוקיו של יאשה קזקוב ? 3 את מי מייצגות 18 המשפחות במכתבן ? ואת מי מייצג יאשה קזקוב ? 4 מהו הדימיון ומהו השוני בתיאור החיים בברית המועצות במכתבן של 18 המשפחות ובמכתבו של קזקוב ? כיצד תוכלו להסביר את השוני ? 5 בשם אילו ערכים ּכל ַ ל-אנושיים פונות 18 המשפחות אל האו"ם ? האם יש דימיון בין פנייתן לפנייתו של קזקוב ? מה תוכלו להסיק מן ההתייחסות לערכים אלה ? * תחום המושב - אזור מוגדר של כפרים , עיירות וערים ברוסיה , שרק בו הותר ליהודים להתגורר ולעבוד . בתחום המושב התגוררו היהודים בשכנות עם תושבים בני עמים שונים : פולנים , ליטאים , אוקראינים , רוסים ועוד . גבולות האזור השתנו מעת לעת , לפי מדיניותו של כל צאר , וגם בתוך גבולות האזור הוטלו מעת לעת הגבלות על היהודים , כמו איסור להתיישב בכפרים או איסור להתגורר בערים מסוימות . אסירת ציון , אידה נּודל , עולה לישראל , שדה התעופה בן גוריון , 15 באוקטובר 1987 אידה נודל הגישה בשנת 1971 בקשה לעלות לישראל אך נענתה בסירוב . היא פעלה למען אסירי ציון ולמען מ ְ ס ֹ ָרבי עלייה , ופעלה נגד הפרת זכויות האדם בברית המועצות . נידונה לארבע שנות גלות בסיביר . היא הייתה לאחד מסמלי המאבק לעלייה מברית המועצות . עצרת הזדהות בכותל המערבי עם מאבקם לעלייה של היהודים בברית המועצות , 20 בדצמבר 1970

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר