עמוד:233

הפעילות הלאומית והפכה למחאה ציבורית . יהודים מרחבי ברית המועצות פנו לשלטונות המקומיים ולמוסדות הבינלאומיים , ותבעו בגלוי לממש את זכותם לשוב למולדתם ההיסטורית ולעלות למדינת ישראל . לדוגמה : ב13- ביוני 1967 פרסם יעקב ) י ָ א ff ה ָ ( קזקֹוב , סטודנט ממוסקבה , מכתב אל חברי המועצה העליונה של ברית המועצות , ובו הודיע כי הוא מוותר על אזרחותו הסובייטית ודורש לקבל א ׁשְ ַרת עלייה לישראל . המכתב של קזקוב היה בגדר פנייה אישית לשלטונות ברית המועצות . בדרך אחרת נהגו 18 ראשי משפחות יהודיות מגרּוזיה ָ ( גאורגיה . ( ב6- באוגוסט 1969 הם שיגרו מכתב אל הוועדה לזכויות האדם של האו"ם , ובו הביעו את רצונם הע ַ ז לעלות לישראל וביקשו להעניק ליהודים א ׁשְ רֹות כניסה לישראל . הפונים ראו עצמם נציגים של יהודים רבים בגרוזיה . פרסומו של המכתב עורר התרגשות רבה בישראל ואף הוקרא מעל בימת הכנסת . השלטונות הסובייטיים , שבעקבות מלחמת ששת הימים ניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל , הפרידו בין מדיניותם בענייני המזרח התיכון לבין תהליך יציאת היהודים מברית המועצות . הם סברו כי אם יאפשרו ליהודים המעוניינים להגר , יפחת הלחץ לפתיחת שערי ברית המועצות . השלטונות הסובייטיים העדיפו לאפ ְשְֵ ר ליהודים להגר כדי להימנע מלהתיר להם לשמור על זהותם התרבותית והלאומית בתוך ברית המועצות . לכן החליטו להמשיך להעניק יותר ויותר אשרות יציאה ליהודים . בנוסף , העדיפה המדיניות הסובייטית הגירה של יהודים כי ביקשה להרחיב את היקף המסחר עם המערב ולמנוע החרפה ביחסים עם ארצות הברית . כל זה לא מנע משלטונות ברית המועצות לנקוט יד קשה כלפי הפעילים הציונים ורבים מהם נשלחו למאסר לתקופות ארוכות ונחשבו אסירי ציון . בינואר 1971 קבעה ברית המועצות כי מי שעוזבים את המדינה צריכים לשלם 500 ר ּ ּב ָ ל עבור אובדן האזרחות הסובייטית , ו400- ר ּ ּב ָ ל עבור דרכון . ברית המועצות הצהירה כי תתיר לכל מי שיבקשו - לעזוב את המדינה , אבל תטיל הגבלות על מי שעברו על החוק : מי שהואשמו בפלילים והמתינו למשפט , מי שנשפטו והוטלו עליהם עונשי מאסר , או מי שהיו חייבים בשירות צבאי . בשנות ה70- יצאו מברית המועצות כרבע מיליון יהודים . אולם רק כ160- אלף מתוכם עלו לישראל . השאר העדיפו להגר למדינות המערב , בעיקר לארצות הברית . לאחר שיצאו מברית המועצות נחתו המהגרים היהודים בווינה שבאוסטריה וחלקם שהו שם במחנה מעבר . אולם לאחר שמחבלים פלסטינים חטפו חמישה מהגרים ששהו במחנה מעבר , ודרשו מממשלת אוסטריה למנוע מעבר של מהגרים יהודים מתחומה ולסגור את המחנה בתמורה לשחרורם ְ ְ - ה ֹ ָרה ּ בְר ּ ּוֹו קַרייסקי , ראש ממשלת אוסטריה , לסגור את מחנה המעבר . בתגובה להחלטת קרייסקי , נפגשה עמו גולדה מאיר בתחילת אוקטובר - 1973 אולם לא הצליחה לשכנע אותו לבטל את ההחלטה . עם זאת , כמה מחנות מעבר קטנים המשיכו לפעול באוסטריה . מספרם של היוצאים מברית המועצות לארצות אחרות גדל יותר ויותר במיוחד אחרי מלחמת יום הכיפורים , שבה האירה העיתונות הסובייטית את מדינת ישראל באור שלילי . החל ב1977- עלה מספר המהגרים למדינות אחרות על מספר העולים לישראל . המהגרים למדינות אחרות קיבלו סיוע מארגונים יהודיים אמריקניים , שטענו בשם ערכי הדמוקרטיה כי יש לתת חופש בחירה לכל אדם . ארגונים אלה הצליחו להשיג עבור היהודים שהשתקעו בארצות הברית מעמד של פליטים , מעמד שהקנה להם תמיכה כספית נדיבה של השלטון האמריקני . אסירי ציון - כינוי ליהודים שנרדפו , הועמדו למשפט והוטל עליהם עונש בשל רצונם לעלות לישראל . מספר העולים לעומת מספר המהגרים מברית המועצות בשנים 1980-1970 ) ב' גור-גורביץ , "מדיניות ההגירה הסובייטית בשנות השישים והשבעים , " בתוך : חיפוש זהות בין התבוללות להגירה : היחסים בין השלטון הצארי , הסובייטי והרוסי לבין היהודים , עמ' ) 182 . 1 מהו השינוי שחל ביעד היוצאים מברית המועצות בין ראשית שנות ה70- לסוף שנות ה ? 70- מה הם הגורמים לתהליך זה ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר