עמוד:227

מבזק עולי העלייה הגדולה , כמו מהגרים בחברות אחרות , נתקלו בקשיי קליטה רבים . הפער בין התקווה להגיע לישראל לבין המציאות שלאחר העלייה יצר אווירה של התמרמרות וכעס . בתחילה שוכנו העולים ב"רכוש נטוש" - בתי ערבים שננטשו במלחמה , ואחר כך הם הופנו למחנות עולים , שתנאי המחיה בהם היו קשים מאוד . בשנים 1952-1950 הוקמו המעברות כדי לתת פתרון לבעיית שיכון העולים , כדי ליישם את מדיניות פיזור האוכלוסייה וכדי להקטין את התלּות של העולים במוסדות הקליטה . בשל מחסור בחומרי בנייה , שוכנו העולים באוהלים , בפחֹונים ַ , בב ַ דֹונים ובצריפי עץ . המעברות הוקמו בתחילה בערים הוותיקות או סמוך להן או סמוך ליישובים כפריים . מקורות התעסוקה במעברות היו מועטים , וכישורי העבודה של חלק מן העולים היו מוגבלים . לכן יזמה הממשלה עבודות דחק - עבודות יזומות . פתרון נוסף לקליטת העלייה היה הקמת כפרי עבודה , שבהם הוכשרו העולים לעבודה חקלאית . מאמצע שנות ה50- החלה המדינה להפעיל מדיניות של קליטה ישירה , שכונתה "מן האנייה אל הכפר . " הקליטה הישירה נועדה לשכן את העולים ביישוב קבע מיד עם בואם וליישם את מדיניות פיזור האוכלוסייה . במסגרת מדיניות הקליטה הישירה , אורגנו העולים עוד בארצות המוצא שלהם בקבוצות , ועם עלייתם נשלחו לאזורי התיישבות מתוכננים . אך רבים מהם לא הצליחו להתבסס בעבודה החקלאית . במהלך שנות ה50- הוקמו ערי פיתוח והעולים נשלחו אליהן במסגרת מדיניות הקליטה הישירה . ערי הפיתוח תוכננו להיות יישובים עירוניים מפותחים ומרוחקים ממרכז הארץ . האירועים שהתרחשו בשכונת ואדי ַ סליְר ביולי 1959 ביטאו את המתיחות העדתית . עוד באותו חודש התמנתה ועדה לחקירת האירועים . הוועדה התבקשה לבדוק את פעולת המשטרה בשכונת ואדי סליב ולבחון אם הייתה יד מארגנת מאחורי האירועים - ואת התנהגות המפגינים . הוועדה העלתה כי בקרב רבים מיוצאי מרוקו יש תחושה קשה של אפליה וקיפוח . מנהיגי המהומות , ובראשם דוד בן הר ּ , ff הועמדו למשפט . בתום משפטו הורשע בן הרוש ונידון לשנתיים מאסר . בסופו של דבר , קּוצ ַ ר עונשו לעשרה חודשי מאסר . המוסדות הממלכתיים - הממשלה , הכנסת , משרד הסעד , המשטרה ובית המשפט - גינו את התנהגות המתפרעים בוואדי סליב . בהודעות שפרסמו שללו כל ניסיון לקשור בין מוצא עדתי לבין מעמד כלכלי-חברתי . אולם העלאת הנושא העדתי לתודעה הציבורית הניבה תוצאות מידיות : בתחום החברתי - הוגשה הצעת חוק למתן מענקים למשפחות ּ בְר ּ ּוֹות ילדים והוגדל תקציב השיכון למפּוני המעברות . בתחום הפוליטי - מנהיגי האירועים בשכונת ואדי סליב הקימו ב1960- רשימה לקראת הבחירות לכנסת , אבל לא הצליחו להיכנס לכנסת . כעשר שנים לאחר אירועי ואדי סליב קמה ב1971- תנועת " הּפ ַ נתִרים השחורים . " חברי התנועה מחו אף הם על הקיפוח החברתי והכלכלי של בני עדות המזרח ( עמ' . ( 246

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר