עמוד:226

המתיחות העדתית באירועי ואדי ס ַ ליּב הביטוי למצוקה העדתית פרץ החוצה באירועים שהתרחשו ב1959- בשכונת ואדי ס ַ ליּב בעיר התחתית בחיפה . בשכונה זו , שכונה ערבית שננטשה ב , 1948- התגוררו בצפיפות רבה כ15- אלף תושבים , רובם יוצאי צפון אפריקה . בין תושבי השכונה היה אחוז גבוה של מובטלים . ב8- ביולי , 1959 בשעה 10 בלילה , פצע שוטר בירייה אזרח שיכור מתושבי ואדי סליּב . בתגובה תקפו כ200- מאנשי השכונה את השוטרים שישבו בניידת של המשטרה שחנתה במקום . השוטרים היו לכודים בניידת כמה שעות וחולצו רק בתיו ּ וכֹו של מפקד משטרת חיפה . למחרת גברו ההפגנות בשכונה , והתושבים מחו גם על האבטלה , על תנאי הדיור הירודים ועל העוני . ההפגנה התפתחה למהומות בעלות אופי עדתי , והמפגינים נשאו שלטים ועליהם כתובות : " אפליה של הצפון אפריקאים , " " לחם , עבודה , " " במרוקו קראו לנו יהודים וכאן קוראים לנו מרוקאים . " המהומות האלימות התפשטו גם אל שכונת הדר , שכונה שהייתה מבוססת וסמוכה לוואדי סליב . חלונות ראווה בשכונה נופצו , חנויות נבזזו ורכוש הוכצת . ַ שוטרים נפצעו ומפגינים נעצרו . מוואדי סליב התפשטו המהומות ליישובים אחרים בארץ , כמו באר שבע ומגדל העמק , והן לא ׁש ָ ככוכ במשך חודשים . הבעיה העדתית והקיטוב החברתי מחריפים בעקבות העלייה הגדולה נוצר בישראל מפגש בין ותיקים לבין חדשים , בין עולים יוצאי אירופה לעולים מארצות אסיה ואפריקה . המפגש יצר מתחים רבים ועורר תחושות אפליה וקיפוח על רקע המוצא העדתי . החברה הוותיקה בארץ הורכבה ברובה מיוצאי אירופה , והעולים החדשים - יוצאי ארצות אסיה ואפריקה - התקשו להיקלט בחברה זו . בקרב החברה הוותיקה בארץ היו מי שראו בעולי שנות ה , 50- ובעיקר בעולי ארצות האסלאם שביניהם , נחשלים וחסרי השכלה . בין העולים מארצות אסיה ואפריקה היו שהרגישו כי חייהם מנוהלים על ידי אנשי הממסד , אשכנזי ברובו , וכי הוא קובע את גורלם . הממסד האשכנזי קבע היכן יתגוררו ובאילו תנאים , במה יעסקו לפרנסתם , והיכן ילמדו ילדיהם . הורים הרגישו כיצד מתערער מעמדם במשפחה . הם התקשו להעניק סיוע חומרי לילדיהם ולכוונם בע ֵ צה ָ , ולרוב היו תלויים בילדיהם . הילדים נקלטו ביתר קלות ונהפכו לדוברי עברית במהירות רבה יותר מן ההורים . סמכותם של ההורים , ובמיוחד של הגברים , כראשי המשפחה - התערערה . כל אלה הגבירו את רגשות המרירות אצל חלק מן העולים . הפער בין ישראל הראשונה - הוותיקה , האשכנזית ברובה , המבוססת , בעלת התרבות האירופית , לבין ישראל השנייה - שבה התרכזו רבים מעולי ארצות האסלאם , שחשו קיפוח ואפליה - פער זה הלך וגבר בהתמדה . " אשכנזים , " " מזרחים" ו"אפליה" נהפכו למושגים נפוצים וטעונים . בד בבד החלו להתבסס דעות קדומות שונות על העולים , על תכונותיהם ועל כישוריהם . דוד בן גוריון הבין את חומרת הבעיה וטען , כי " הבעיה העדתית היא השנייה בחומרתה בישראל אחרי בעיות הביטחון . " יחד עם זאת הוא הבין , כי יש להשיג את יעדה של התנועה הציונית : איחוד לאומי . במציאות זו נולדו המושגים " מיזוג גלויות" ו"ּכ וְ ר הית ּ ְך . " אולם בפֹוע ַ ל לא ביטאו מושגים אלה גישה של ׁשוויון ִ בין העדות השונות , אלא בני עדות המזרח נתבעו לאמץ את הערכים התרבותיים ואת אורחות החיים של יוצאי אירופה - האשכנזים . הפגנה בשכונת ואדי סליּב , חיפה , . 1959 צילום : אוסקר טאובר המפגינים נושאים את דגלי המדינה ודגלים שחורים . © כל הזכויות לצילום שמורות ליוסף תבור , חיפה

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר