עמוד:224

ּכפ ֵָ רי עבודה מּוקמים לקליטת העולים רעיון נוסף של לוי אשכול לקליטת העלייה היה הקמת ּכפ ָ ריי עבודה . כפרי העבודה הוקמו בעיקר באזור פרוזדור ירושלים ובגליל המערבי והעולים הוכשרו בהם לעבודה החקלאית . הם היו שכירים והועסקו בעיקר בעבודות ייעּור שיזמה קרן קיימת לישראל . אולם , כפרי העבודה לא הצליחו להקל על קליטת העולים . נקלטו בהם רק כ20- אלף עולים , ורבים מהם מיהרו לעזוב אותם . כמה גורמים היו לכך : העולים העדיפו לא להגיע לכפרי העבודה כי הם נחשבו בעיניהם למקומות יישוב ארעיים . נוסף על כך , הקמת יישובי הקבע לעולים התעכבה , והם נאלצו לשהות בכפרי העבודה תקופה ארוכה יותר מן המתוכנן , מצב שעורר חוסר אמון מצד העולים החדשים כלפי המוסדות המיי שַ ב ְ ִ ים . גם מיקומם של כפרי העבודה באזורים הרריים ומבודדים הכביד על העולים . המחקר מן היישוב הוותיק והמעברות חלק מן המועצות והעיריות לא שמחו לקבל את פניהן של המעברות . הן טענו שהעולים מהווים עֹול כספי כבד על התושבים הוותיקים , עקב אי יכולתם להשתתף בתשלום המ ִ סים . כן חששו מהימצאות מספר לא מבוטל של מקרים סוציאליים בין העולים החדשים . רוב הרשויות המקומיות גם ָקבלו על כך שלא שיתפו אותן בעצם ההחלטה על הקמת המעברות בתחום שיפוטן . טענה זו לא הייתה חסרת יסוד : ראש אגף המחנות והמעברות במחלקת הקליטה הודה , ש"למען האמת ההיסטורית לא שאלנו הרבה את המועצות המקומיות . הלחץ היה כה גדול , גלי ההגירה כה עצומים , שאם רק מצאנו שטח פנוי - עלינו והקמנו מעברה . " [ ... ] אך היו גם מקומות שראו את המעברות בעין יפה . במקרים לא מעטים ראו יישובים ורשויות במעברות מקורות לחיזוק ולתנופה של יישובם ולבניית שיכוני קבע בעתיד . כך היה בכפר סבא , בנהריה , באשקלון ועוד . ) ד' פלזנשטיין , א' שחר , "הגיאוגרפיה של המעברות , " בתוך : עולים ומעברות , , 1952-1948 עידן , 8 עמ' ) 94-93 1 באילו טיעונים דחו רשויות ועיריות הקמת מעברות בתחום שיפוטן ? 2 מה תוכלו ללמוד מטיעונים אלה על יחסו של היישוב הוותיק לעלייה הגדולה ועל הקשיים של העולים ? העולים מּופ ְ נים להתיישבות כפרית ולערי פיתוח : 1956-1954 מאמצע שנות ה50- החלה המדינה להפעיל מדיניות קליטה ישירה , שנקראה " מן האנייה אל הכפר . " כך ביקשה המדינה להשיג שני יעדים : להעביר את העולים מיד עם בואם ליישוב קבע ולהימנע מל ׁ ּכן שַ אותם במקומות ארעיים . ליישם את מדיניות פיזור האוכלוסייה שקבעה הממשלה ב . 1949- כבר מאמצע 1949 החלו להפנות עולים ממחנות העולים למושבי עולים , ועד סוף 1951 הוקמו כ150- מושבי עולים ברחבי הארץ . אולם העולים נתקלו בקשיים : הם היו חסרי ידע חקלאי , ורבים מהם נמנעו מלעסוק בחקלאות והעדיפו לעבוד מחוץ למושבים . כאשר החלה להתבצע מדיניות הקליטה " מן האנייה אל הכפר" בשנים , 1956-1954 אורגנו עולים - עוד בארצות המוצא שלהם - בקבוצות , ועם עלייתם נשלחו לפתח אזורי התיישבות מתוכננים כמו למשל בחבל לכיש . בחבל לכיש הוקמו 30 יישובים כפריים ובהם נבנו עבור העולים בתים מצוידים בריהוט בסיסי ובמזון לשבוע ימים . כדי שהעולים ייקלטו בעבודה החקלאית ביתר קלות נשלחו לעזרתם מדריכים חקלאיים מן ההתיישבות הוותיקה . יישוב חבל לכיש נועד להשיג שתי מטרות : • ביטחון - למנוע כניסה של מסתננים ( עמ' . ( 171 פיזור האוכלוסייה - ליישב אזור שומם בדרום שפלת החוף . אולם גם הקליטה הישירה בהתיישבות הכפרית עוררה קשיים : חלק מן העולים לא השלימו עם שיכונם במושבים החקלאיים , רבים מהם לא הצליחו להתבסס בעבודה החקלאית - ותחושות המרירות גברו . כמו חבל לכיש , פותחו גם חבל תענְך ֲ שבעמק יזרעאל וחבל ע ֲ דּולם שבדרום השפלה . במסגרת מדיניות הקליטה הישירה נשלחו העולים גם לערי פיתוח , שהוקמו במהלך שנות ה . 50- חלק מערי הפיתוח צמחו מן המעברות , לדוגמה : בית שאן , מגדל העמק וקריית שמונה , ושתי ערי פיתוח נוסדו בתחילת שנות ה : 60- ערד וכרמיאל . גם מיקומן של חלק מערי הפיתוח הותאם לצורכי הביטחון ולייצוב הגבולות . הן הוקמו כדי ליצור מפת התיישבות חדשה ולתת מענה לצורך בפיזור אוכלוסייה לאורך הגבולות .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר