עמוד:222

מגורים ארעיים לעולים במעברות : 1952-1950 הרשויות המעורבות בקליטת העולים נוכחו לדעת כי אפשרויות הקליטה הקיימות אינן עונות על הצרכים , וכי תנאי החיים במחנות העולים קשים מאוד . על רקע זה הציע לוי אשכול , שהיה באותה תקופה גזּב ַ ר הסוכנות ומנהל מחלקת ההתיישבות שלה , " להקים ברחבי הארץ שיכוני עולים או שכונות עולים , ואפילו לתקופות מעבר בלבד" - ומכאן השם " מע ְּבָ ָרה . " כך הוקמו החל באביב 1950 המע ְּ ּברֹות , מקומות שנועדו לקלוט עולים לזמן קצר . הפניית העולים למעברות נמשכה כשנתיים , בשנים , 1950 1952- והיו לה כמה יעדים : • לפתור את בעיית שיכון העולים . ליישם את מדיניות פיזור האוכלוסייה . להקטין את התלּות של העולים בגורמי הקליטה ולתת הזדמנות ליוזמה עצמית . לוי אשכול התכוון להקים את המעברות ברחבי המדינה סמוך ליישוב הוותיק וכך לשתף את האזרחים הוותיקים בקליטת העלייה . אשכול סבר כי היישוב הוותיק יוכל לסייע באספקת עבודה לעולים ויתמוך בקליטתם התרבותית והחברתית . אבל מחסור בחומרי בנייה הביא להחלטה ל ׁשַ ּכן את העולים במעברות במבנים ארעיים - אוהלים , ּפַ חֹונים ( מבנים עשויים מפח ) וב ַ דֹונים ( סוכות בד , ( ובשלב מאוחר יותר - בצריפים מעץ . לעומת מחנות העולים , במעברות כל משפחה קיבלה לעצמה יחידת מגורים קטנה , אמנם ללא תשתית של מים וחשמל - אבל כך הובטחה פרטיותם של העולים . יישובים ותיקים רבים הסתייגו מהקמת מעברות בתחומיהם , ואף על פי כן הקימה הסוכנות את המעברות בערים ותיקות או סמוך להן או סמוך ליישובים כפריים . צו מ1951- דרש מן הרשויות המקומיות לדאוג למעברות שבתחום שיפוטן , אך למרות זאת היו רשויות שלא תמכו בהן . היו מעברות שהוקמו באזורים מרוחקים בגליל או בנגב והיוו בסיס להקמת יישובים חדשים , כמו קריית שמונה בצפון וירוחם בנגב . עד תחילת שנת 1952 הוקמו כ130- מעברות ברחבי הארץ . במעברה הוקמו מבני ציבור מרכזיים : בית ספר , בית כנסת , מרפאה ועוד . כל משפחה במעברה דאגה בעצמה לפרנסתה , שלא כמו העולים ששוכנו במחנות העולים . אולם מקורות התעסוקה היו מועטים ביותר וגם כישורי העבודה של חלק מן העולים היו מוגבלים . לכן יזמה הממשלה עבודות ד ְ ח ָ ק - עבודות יזומות , ובמסגרתן הועסקו העולים בסלילת כבישים , בסיקול אבנים , בייעּור , בעבודות קטיף , בנטיעת עצי פרי וכדומה . שכר העבודה היומי של פועלי הדחק היה זעום ביותר , ורבים מתושבי המעברות נזקקו לסעד ולתמיכה ממוסדות המדינה . כשנתיים לאחר הקמת המעברות החלו תושביהן בהדרגה , בסיוע הממשלה , לעבור לדיור קבע בשיכונים ציבוריים , ומספר המעברות הצטמצם . חלק מן המעברות נסגרו , אחרות התפתחו לשכונות סמוך לערים שבקרבתן הוקמו , כמו לדוגמה : עמישב בפתח תקווה , רמת אליהו בראשון לציון , גבעת אולגה בחדרה . אולם היה זה תהליך ארוך , שנמשך גם בשנות ה . 60- אחות מדריכה עולות חדשות במחנה העולים בראש העין , נובמבר 1949 בבוץ שלאחר השיטפון , במעברה בבית ליד , חורף 1950

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר