עמוד:191

ישראל מתעלמת משינוי במדיניות מצרים אנואר אל-סאדאת , שהחל את כהונתו כנשיא מצרים ב28- בספטמבר - 1970 ניהל מדיניות שונה מזו של נאצר . סאדאת הבין כי אי אפשר לחסל את מדינת ישראל , וביקש לחזור לגבולות 5 ביוני . 1967 עוד במהלך 1971 הציע כמה יוזמות שלום , אבל מנהיגי ישראל דחו אותן על הסף , כי לא האמינו בכנּות הצעותיו . יש הטוענים שישראל החמיצה הזדמנות לשלום , כי ׁשגתה ָ בהערכת אישיותו של סאדאת ובהבנת תכניותיו . בקֶרב ההנהגה בישראל רווחה ההערכה כי סאדאת הוא אדם אפור וחלש , ובלטה ההתעלמות מסימנים שהעידו על הע ָ זה וחדשנות במדיניותו , כמו למשל , גירוש מרבית היועצים הסובייטים ממצרים בתחילת . 1972 גם אזהרתו של סאדאת בריאיון עיתונאי בראשית , 1973 כי ללא הסדר מדיני , מלחמה היא הבֵררה היחידה - לא זכתה לתשומת לב מספקת בישראל . המודיעין הישראלי פירש בדרך שגויה את גירוש היועצים הסובייטים ממצרים , וסבר כי גירושם מגביר את חולשתה של מצרים , וכי אין בכוחה לצאת למלחמה . ההנהגה המדינית וההנהגה הצבאית של ישראל העריכו כי הסבירּות למלחמה עם מצרים נמוכה , ולא הבינו כי סאדאת אינו יכול להמשיך עוד במצב של " לא שלום ולא מלחמה . " סאדאת , שנכשל בניסיונותיו להביא לפריצת דרך מדינית , ביקש לקדם את התהליך המדיני באמצעות מלחמה . במהלך חודש ספטמבר 1973 הבחינה ישראל שסוריה מתגברת כוחות צבא בחזית הצפון , ומצרים - בחזית הדרום , אבל צעדים אלה התפרשו כחלק מתרגיל צבאי של שתי המדינות . ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים התרחשו עוד תופעות חריגות , והן הסבו את תשומת הלב לשינויים המתרחשים בשטח : בלילה שבין 4 ל5- באוקטובר התקבלה ידיעה שהרוסים מפנים ַ את המשפחות של היועצים שלהם שעוד נותרו במצרים . בתגובה החליט הרמטכ"ל דוד אלעזר על תגבור כוחות צה"ל בשתי החזיתות . ב6- באוקטובר לפנות בוקר התקבלה ידיעה שמצרים וסוריה עומדות לפתוח במלחמה ; הרמטכ"ל ביקש להקדים בפעולה אווירית ובקשתו נדחתה , אך הוסכם על גיוס מילואים . ההנהגה הצבאית וההנהגה הביטחונית התבססו בפעולותיהן על ההנחה , כי הצבא הסדיר יוכל לבלום את ההתקפות על ישראל ואין צורך לגייס מילואים מראש , וכן על ההנחה כי בשלב הראשון יוכל חיל האוויר לבלום את כוחות האויב . ישראל חששה לתקוף ראשונה ׁש ֶ מא תואשם בתוקפנות . דוד אלעזר " ( ד ָ דֹו - ( 1976-1925 ) ) " הרמטכ"ל התשיעי של צה"ל . בשנת 1946 הצטרף לשורות הפלמ"ח . התקדם בסולם הדרגות של צה"ל ושימש בתפקידי פיקוד בכירים . בימי מלחמת ששת הימים שימש כאלוף פיקוד הצפון ופיקד על הכוחות שכבשו את רמת הגולן מידי סוריה . בשנת 1972 מונה לתפקיד הרמטכ"ל , תפקיד שממנו התפטר בשנת , 1974 בעקבות מסקנות ועדת א ַ ג ְ ָרנט ָ . ועדת אגרנט הטילה עליו אחריות אישית להערכת המצב השגויה ולכוננות הנמוכה של צה"ל ערב מלחמת יום הכיפורים . שנתיים לאחר התפטרותו לקה בהתקף לב ונפטר . צה"ל עובר מנסיגה לבלימה ולתקיפה המלחמה החלה כאשר חצו כוחות מצרים את תעלת סואץ ותקפו את מוצבי קו ּבר לב . חלק מן החיילים שהיו במוצבים הצליחו להימלט , אחרים נהרגו או נפלו בשבי . שישה מוצבים נכנעו כעבור ימים אחדים ולוחמיהם נפלו בשבי . רק מוצב אחד , שכונה מעוז "ּבּודּפסט , " לא נפל לידי כוחות מצרים . בו בזמן , בחזית הצפון - הצליחו כוחות סוריה להגיע עד לאזור קּוניט רּ ה , ועוד כוחות התקדמו לעבר עמק הירדן והכינרת . כוחות סוריים אף הצליחו לכבוש את מוצב החרמון . בעיות ביטחון בראשית שנות ה70- מלחמה בשתי חזיתות מפתיעה את ישראל בעיצומו של יום הכיפורים של שנת תשל"ד , ב6- באוקטובר , 1973 בשעה , 14 : 00 פרצה מלחמת יום הכיפורים . צפירה שנשמעה בצהרי אותו יום , בשעה ש ַ ּב ִ ים מאזרחי ישראל שהו בבתי הכנסת , הפתיעה את האזרחים . חיילי המילואים גויסו מבתיהם , מבתי הכנסת - ורבים פנו לנקודות האיסוף עוד לפני שהגיעה אליהם פקודת הגיוס . המלחמה פרצה בו בזמן בשתי חזיתות : בחזית הצפון ובחזית הדרום . החלטה על מלחמה קיבלו אנּואר אלסאדאת - נשיא מצרים , וחאפ ֶ ז אל-אסד - נשיא סוריה , כבר בסוף אוגוסט . 1973 הם יזמו את המלחמה ותיאמו את מהלכיהם . סוריה ומצרים ביקשו להשיג שני יעדים : להחזיר את השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים . לפתור את הבעיה הפלסטינית .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר