עמוד:188

מלחמת ההתשה - מלחמת מגננה בהשפעת הקיפאון המדיני ששרר לאחר מלחמת ששת הימים , החלו להתמסמס ההישגים הצבאיים של המלחמה . בגבול עם ירדן התרבו חדירות מחבלים ובעקבותיהן נערכו מרדפים של צה"ל . בממשלה שררו חילוקי דעות חריפים בשאלה , האם לצאת למבצע צבאי גדול . ב18- במרס 1968 עלה אוטובוס של תלמידי " גימנסיה הרצליה" על מוקש ליד ּב ְ אר א ֹ ָרה , כ20- קילומטרים מצפון לאילת ; שניים מן המלווים נהרגו ועשרות תלמידים נפצעו . מיד באותו יום אישרה הממשלה את פעולת ּכַראמה . הפעולה בוצעה ב21- במרס 1968 בעיירה ּכַראמה שבירדן , ובה הקים יאסר ע ַ ַרפאת ַ את מפקדתו וריכז את כוחותיו ( עמ' . ( 166 בפעולת ּכַראמה נהרגו עשרות חיילים ירדנים ואנשי פת"ח , ויאסר ע ַ ַרפ ַ את נמלט מן המקום , כשאתו מחבלים רבים . אבל גם צה"ל ספג אב ֵ דות כבדות : 30 חיילים הרוגים , 3 חיילים נעדרים , ופצועים רבים . צה"ל השאיר בשטח ציוד צבאי : 4 טנקים , 3 משאיות ו2- נגמ"שים . ציוד זה נוצל בידי ע ַ ַרפאת ַ לפעולות תעמולה שבהן הציג את הניצחון הגדול של הפת"ח ואת תבוסת ישראל . ובגבול מצרים , ב3- במרס , 1969 הכריז נשיא מצרים גמאל עּב ַ ְ ד אל-נאצ ֶ ר על ביטול הפסקת האש עם ישראל , בסיסמה : " מה שנלקח בכוח יוחזר בכוח . " נאצר הדגיש כי גם אם אינו יכול לחזור ולכבוש את סיני , הרי שביכולתו להתיש את ישראל ולשבור את רּוחּה . כך החלה מלחמת התשה ָ שנמשכה כשנה וחצי , ועיקרה היה - הפגזות יומיומיות של מצרים על חיילי צה"ל לאורך תעלת סּואץ , על עמדותיהם ועל צירי התנועה שלהם . במהלך מלחמת ההתשה פשטו המצרים על שטחה של ישראל על מנת לחטוף חיילים . צה"ל הגיב בהפצצות מן האוויר על ערי התעלה איסמע ִ יליה וסּואץ , על מתקני הנפט של מצרים ועל מטרות בעומק מצרים . נעשו גם כמה פעולות מיוחדות , כמו למשל , חבלה בקו המתח הגבוה שסיפק חשמל למצרים . בנוסף , פשטו יחידות של צה"ל על מתקני הצבא המצרי . דוגמאות : ביולי 1969 פשטו יחידות של צה"ל על האי גִרין שמדרום לעיר סואץ והשמידו בו תחנת מכ"ם ותותחי נ"מ . פעולה זו סייעה לחיל האוויר להמשיך בהפצצות האוויריות . בדצמבר 1969 תפס כוח של צה"ל מכ"ם סובייטי משוכלל והעביר אותו לישראל . בינואר 1970 כבש כוח של צה"ל את האי ׁשַ דּואן , שנמצא במפרץ סואץ דרומית ל ׁ ש שַ רם א- שֶַ יח . ' לאורך התעלה הוקמה שרשרת של מוצבים שנקראו קו ּב ַ ר לב , כשמו של הרמטכ"ל באותם ימים - חיים ּב ַ ר לב . ואילו במצרים - בראשית 1970 ביקש הנשיא נאצר מברית המועצות להגדיל את הסיוע הצבאי למצרים . כך הגיעו למצרים אנשי צבא סובייטים , טייסים ומפעילי חיים ּב ַ ר לב ֵ - ( 1994-1924 ) הרמטכ"ל השמיני של צה"ל . הצטרף לשורות הפלמ"ח ב . 1942- התקדם במהירות בסולם הדרגות של צה"ל ושימש בתפקידי פיקוד בכירים . בימי מלחמת ששת הימים שימש כסגן הרמטכ"ל , ובשנת 1968 מונה לתפקיד הרמטכ"ל , תפקיד ששירת בו עד . 1972 על שמו נקרא קו הביצורים "קו בר לב , " שהוקם במהלך מלחמת ההתשה . בשנת 1972 פרש מצה"ל והחל בקריירה פוליטית . הוא כיהן בתפקידים שונים במסגרת מפלגת העבודה , ובשנת 1992 התמנה לשגריר ישראל ברוסיה . תעודה החלטת מועצת הביטחון 22 , 242 בנובמבר 1967 בהביעה המשך דאגתה נוכח המצב החמור במזרח התיכון , בהדגישה שרכישת טריטוריה בדרך של מלחמה היא פסולה , ושיש צורך לפעול למען שלום צודק ובר-קיימא , שבו תוכל כל מדינה שבאזור לחיות בביטחון , בהדגישה עוד שכל המדינות החברות , בהסכימן למגילת האומות המאוחדות , קיבלו על עצמן התחייבות לפעול בהתאם לסעיף 2 של המגילה . . 1 קובעת שקיום עקרונות המגילה מחייב השכנת שלום צודק ובר-קיימא במזרח התיכון , שיושתת על הגשמת שני העקרונות הבאים : ) א ( פינוי כוחות מזוינים ישראליים מטריטוריות שנכבשו במסגרת הסכסוך האחרון ; ) ב ( ביטול כל טענה או מצב של לוחמה , וכיבוד והכרה של הריבונות , השל ֵ מות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינה ממדינות האזור , ושל זכותן לחיות בשלום בתוך גבולות מוכרים ובטוחים , ללא איומים או מעשי אלימות ; . 2 מכריזה עוד על הצורך : ) א ( לערוב לחופש השיט בנתיבי מים בינלאומיים באזור ; ) ב ( להגיע להסדר צודק של בעיית הפליטים ; ) ג ( לערוב לשלמות הטריטוריאלית ולעצמאות המדינית של כל מדינה ממדינות האזור , באמצעים שבכללם יצירת אזורים מפורזים ; . 3 מבקשת מן המזכיר הכללי למנות נציג מיוחד , שייצא למזרח התיכון כדי ליצור ולקיים מגעים עם המדינות הנוגעות בדבר , כדי לעודד הסכם וכדי לסייע למאמצים להגיע לכלל הסדר מוסכם בדרכי שלום , בהתאם לתנאים ולעקרונות שבהחלטה זו . . 4 מבקשת מן המזכיר הכללי לדווח למועצת הביטחון בהקדם האפשרי על התקדמות מאמציו של הנציג המיוחד .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר