עמוד:187

מועצת הביטחון מפרסמת את החלטה 242 מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה ב22- בנובמבר , 1967 כחמישה חודשים לאחר המלחמה , את החלטה 242 ( שתייםארבע-שתיים . ( ההחלטה הציגה עקרונות לפתרון הסכסוך בין ישראל לשכנותיה ולהשכנת שלום ביניהן . מועצת הביטחון קבעה כי היא דוחה השגת שטחים באמצעות מלחמה , ודרשה נסיגת כוחות של ישראל , ביטול מצב הלוחמה , חופש ׁש ַ יט - ואף הבהירה את הצורך בפתרון בעיית הפליטים . שליח מטעם האו"ם , גּונאר יאִרינג , נשלח למזרח התיכון על מנת לפעול לקידום ההחלטה . החלטה 242 ניסתה לאזן בין דרישות שני הצדדים אבל ניסוחה עורר ויכוח . הנוסח המקורי בשפה האנגלית דרש נסיגה של כוחות ישראל מ"שטחים שנכבשו , " ואילו הנוסח בשפה הצרפתית דרש נסיגה מ"השטחים שנכבשו . " לפיכך - ישראל טענה כי החלטה 242 לא קבעה שעליה לסגת מכל השטחים שכבשה , ואילו מדינות ערב דרשו נסיגה מלאה של ישראל מכל השטחים . ישראל נאלצה לקבל את החלטה 242 וכך גם מצרים וירדן . עיראק וסוריה התנגדו להחלטה וגם ארגון אש"ף סירב לקבלה . תוצאות המלחמה היכו בהלם את הערבים . בממשלה רווחה הדעה כי עתה , לאחר התבוסה הקשה שנחלו מדינות ערב , הן יפנו לישראל ויבקשו לחתום על הסכם שלום ע ִ מה . ביטוי ציורי לכך היה בדבריו של משה דיין , שאמר כי הוא " מחכה לטלפון" ממנהיגי מדינות ערב . אולם הציפיות האלו לא התממשו . שלושה חודשים לאחר המלחמה , בספטמבר , 1967 התכנסו נציגי מדינות ערב בוועידה בח ְ רטּום שבסודאן והסכימו על שלושה "לאווים : " לא לשלום עם ִ ישראל , לא למשא ומתן ע ִ מה ולא להכרה בקיומה ( עמ' . ( 150 לאור החלטות אלו של ועידת חְרטּום התנהלה מדיניותן של מדינות ערב כלפי ישראל בשנים הבאות . בעקבות מלחמת ששת הימים ובהשפעת החלטות ועידת ח ְ רטּום , הגבירו מדינות ערב את חימוש הארגונים הפלסטיניים ואלה החריפו את פעולות הטרור . פעולות טרור קשות נעשו גם בשטחי מדינת ישראל וגם נגד יעדים יהודיים וישראליים ברחבי העולם . מכוניות תופת נשלחו למרכזים עירוניים , מטעני חבלה הונחו במקומות הומי אדם , ומטוסים נחטפו . תוצאות המלחמה השפיעו גם על הערבים אזרחי ישראל . הם יכלו להיפגש עם בני משפחותיהם , שמהם נותקו לאחר קביעת גבולות הקו הירוק . המפגש המחודש בין המשפחות הידק את הקשרים המשפחתיים ביניהם , אך גם עורר לעתים שאלות של זהות לאומית . ואילו בזירה הפוליטית הבינלאומית לא הופעל על ישראל לחץ לנסיגה מידית מהשטחים שכבשה , כמו לאחר מבצע ק ָ ד ֵ ׁש ( עמ' . ( 177 אבל מדינות רבות , בעיקר מדינות בגוש המזרחי , ובראשן ברית המועצות , ומדינות באפריקה , האשימו את ישראל בתוקפנות וניתקו את הקשרים הדיפלומטיים ע ִ מה . נזק כבד נגרם לישראל בתחום אספקת הנשק כאשר נשיא צרפת , ׁ ׁשרטל דה-גֹול , הטיל אמ ּ ב ְַ רטֹו ( צו איסור ) על משלוחי ציוד צבאי חדש לישראל . האמברגו הצרפתי היה חמור , כי צרפת הייתה ספקית הנשק העיקרית של ישראל . אבל צעד זה ד ְְַ ן ֵ את פיתוח התעשיות הצבאיות בישראל . עם זאת , ישראל הבינה שהיא תלויה במדינה מערבית שתספק לה נשק , והיא הסתמכה יותר ויותר על ארצות הברית . המחקר מן אווירת הניצחון לאחר המלחמה האלופים טופחו כסלבריטאים , אורחים מבוקשים בערבי ראיונות ובאירועים חברתיים , מפתיחת מסעדה לתצוגת אופנה , מהצגת בכורה למסיבת קוקטייל ; כולם רצו אותם בין הקרואים בחתונות וחגיגות בר מצווה . תמונותיהם הודפסו על צלחות וספלים , מחזיקי מפתחות , משחקי ילדים , שעונים וכרטיסי ברכה לראש השנה . ידוענים אחרים באו להצטלם א ִ תם - לנרד ברנשטיין ודני קיי ושון קונרי , וריצ'רד ניקסון . עוד ועוד נשפי ניצחון נערכו בכל מקום . [ ... ] [ ... ] גל גדול של אלבומי ניצחון שטף את הארץ . [ ... ] הם הופיעו בכל גודל ובכל צורה [ ... ] רבים מהספרים האלה כללו בשמותיהם את המילה " ניצחון , " אך לא את המילה " מלחמה" ויש שכתבו " מלחמת הניצחון , " " מלחמת הגאולה והשלום" או " המלחמה לשלום . " גם האלבום הגדול שהוציא צה"ל נמנע מהמילה " מלחמה , " והעדיף את הכותרת "שישה ימים . " ) ת' שגב , - 1967 והארץ שינתה את פניה , עמ' ) 463-462

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר