עמוד:184

נקודות התצפית של האו"ם בסיני . צעדים אלה של מצרים היו התגרות באו"ם ובהחלטותיו . ההידרדרות במצב נמשכה גם כאשר התברר למצרים כי המידע שמסרו הסובייטים היה ּ ֹוזב . ב23- במאי 1967 הודיע נאצר על סגירת מצֵרי טיראן בפני אניות ישראליות ובפני ספינות הנושאות דגל אחר ומעבירות מטענים לנמל אילת . ישראל העבירה מסִרים למצרים בעזרת מדינות המערב , שאין לה כל כוונה לתקוף אותה , אך ההסלמה החריפה . אווירת המלחמה התלהטה , כאשר המלך חסיין הגיע במפתיע לקהיר וחתם ב30- במאי 1967 על הסכם הגנה בין ירדן למצרים ( עמ' . ( 165 כעבור ימים אחדים , ב4- ביוני , 1967 נחתם הסכם הגנה בין מצרים לעיראק . הסכמים אלה נוספו על הסכם ההגנה ההדדי שנחתם עוד קודם בין סוריה למצרים . וכך הייתה ישראל נתונה לסכנת מלחמה בשלוש חזיתות . שידורי הרדיו והטלוויזיה של מדינות ערב שידרו הכרזות ַ רב ְ ְרבניֹות ָ בדבר השמדתה הקרובה של מדינת ישראל . צה"ל הועמד בכוננות גבוהה וגויסו אנשי מילואים . במצב זה של מתיחות צבאית , ביקשה ארצות הברית מישראל להמתין עד שיימצא פתרון מדיני לעימות . כשלושה שבועות נמשכה תקופת הּכֹוננּות - תקופת ההמתנה למלחמה . בעורף שררו חרדה כבדה ומתיחות רבה - הגיוס המתמשך של חיילי המילואים גרם לשיתוק המשק , והתושבים בעורף אגרו מצרכי מזון והכינו את המקלטים לאפשרות של ׁשהייה ְ בהם . תחושות המועקה והמתח כרסמו במורל האזרחים , וגורמים בדעת הקהל ובמערכת הפוליטית תבעו להקים ממשלת ליכוד לאומי ולמנות אישיות בעלת " סמכות ביטחונית טבעית" למשרת שר הביטחון . ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול הצטייר בציבור כמנהיג חלש והססן , ושידור רדיו שבו נשמע מגומגם ומהוסס , כנראה מפני שלא הבין את כתב היד שקרא - חיזק תביעה זו . במהלך תקופת ההמתנה פנתה ישראל למדינות המערב וביקשה את תמיכתן - אבל לא נענתה . בריטניה וצרפת תבעו מישראל לא לפתוח בצעדים תוקפניים נגד מצרים , וכך נהגה גם ארצות הברית . מדיניות האיפוק של ישראל בשלושת השבועות של תקופת ההמתנה חיזקה את מעמדה בקהילייה הבינלאומית וע ִ מע ֲ מה טענות , שישראל מנהלת מדיניות תוקפנית . ב1- ביוני 1967 הוקמה בישראל ממשלת ליכוד לאומי , שהיו שותפות בה כל המפלגות הגדולות . משה דיין ממפלגת רפ"י ( רשימת פועלי ישראל ) מונה לשר ביטחון , ולוי אשכול - מי שהיה שותף לבניית כוחו של צה"ל לקראת מלחמה זו - נאלץ לוותר על תפקיד שר הביטחון ולמלא את תפקיד ראש הממשלה בלבד . לממשלה צורפו גם מנחם בגין ויוסף ספיר מגח"ל ( גוש חירות ליברלים ) - והם כיהנו בה בתפקיד שרים ללא תיק . צעדים אלה תרמו לחיזוק תחושת הביטחון של הציבור הישראלי . תעודה מדברי לוי אשכול על מדיניות ההמת ָ נה החלטת הממשלה להאריך את תקופת ההמתנה עוררה תגובות קשות במטכ"ל . קציני הצבא סברו כי ההמתנה נותנת לאויב יתרון ומחלישה את כוח ההרתעה של ישראל - דבר העלול לגרום לאבדות כבדות . ראש הממשלה לוי אשכול סבר כי המטכ"ל אינו רואה את התמונה השלמה . בשיחה עם המטכ"ל אמר : אלופי צה"ל חייבים להבין את מקומם של המדינאים ולא לתת להרגשת אי שביעות הרצון שלהם להכריע את הכף . אין כאן מקום למ ָ זֹוכיז ִ ְ ם עצמי . ואולי בעוד 15 שנה יהיה דור אחר אצל הערבים שיתנשק אתנו . הממשלה חייבת לראות את כל העניין . את בעיית הדם , את בעיית הרכש , את הנזק למכונה הצבאית . עצם המונח כוח הרתעה אומר שצריך אורך נשימה . אני טוען שכוח הרתעה צריך להיות מסוגל להמתין ולאפשר מיצוי כל הדרכים האחרות . ) ז' שיף , "מאי - 67 המטה הכללי בעיני ממשלת אשכול , " בתוך : שישה ימים - שלושים שנה , מבט חדש על מלחמת ששת הימים , עורך : א' ססר , עמ' ) 196 1 מהי חשיבותה של תקופת ההמתנה , לדברי אשכול ? 2 מדוע סברו אנשי הצבא כי ההמתנה מחלישה את כוח ההרתעה של צה"ל ? מתכוננים למלחמה , תל אביב , 29 במאי 1967 תלמידים ממלאים שקי חול למיגּון ִ בית הספר .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר