עמוד:172

ישראל יוזמת פעולות תגמול כדי להתמודד עם תופעת ההסתננות נקטה ישראל פעולות תגמּול - פעולות צבאיות נגד יעדים מחוץ לגבולותיה . בביצוע פעולות אלה נודעה בעיקר יחידה 101 בפיקודו של אריאל שרון . היחידה הוקמה ב5- באוגוסט 1953 ופעלה במשך חודשים אחדים . מטרת פעולות התגמול הייתה להעביר את המסר כי כל עוד לא יהיה שקט בצד הישראלי של הגבול , לא יהיה שקט גם בצדו הערבי . לוחמי יחידה 101 שיצאו לפשיטות אל מעבר לגבול תרמו לאתֹוס הלחימה של צה"ל . הלוחמים ביטאו בלחימתם תעוזה , דבקּות ֵ במטרה , ואחוות ַ לוחמים . הפעולות שערכו השפיעו על המ ֹ ָרל של אזרחי המדינה באותם הימים , וחיזקו את כוח ההרתעה של מדינת ישראל . שיקולים הקשורים במדינות ערב ובמדינת ישראל הובילו להחלטה על מדיניות פעולות התגמול : מדינות ערב - ממשלת ישראל הניחה כי פעולות התגמול יגרמו למדינות ערב לנקוט צעדים תקיפים נגד המסתננים מתחומן לשטח מדינת ישראל - למרות האהדה ששררה אליהם במדינות ערב . לעומת זאת אם תימנע ישראל מתגובה נגד המסתננים , עלולים להתחזק הכוחות הקיצוניים במדינות ערב התומכים בהסתננות . • מדינת ישראל - ממשלת ישראל הבינה כי כדי להרגיע את דעת הקהל - עליה לצאת לפעולה צבאית . בנוסף , עלה חשש כי חוסר תגובה עלול ליצור במדינות ערב רושם כי ישראל חוששת מפני עימות עם שכנותיה . במסגרת מדיניות פעולות התגמול , נערכה באוקטובר 1953 פעולה צבאית גדולה בכפר קיּביה בגדה המערבית שבשליטת ירדן . פעולה זו הייתה תגובה על רצח אישה ושני ילדיה ביישוב יהוד . בפעולה פוצצו בתים בכפר ונהרגו 69 אזרחים ובהם נשים , זקנים וילדים . האו"ם גינה את ישראל על הפעולה . פעולת קיּביה חשפה מחלוקת ששררה בממשלה על יעדי פעולות התגמול , היקפן ועוצמתן . משה ff ֵרת , שר החוץ , הביע את מורת רוחו מן הפעולה בקיּב ְ יה וטען כי נחפזו לבצעה . לטענתו , ירדן הבהירה לישראל כי תבלום את פעולות המסתננים משטחה , והיה ראוי להמתין . הפעולה בוצעה על פי החלטת ראש הממשלה דוד בן גוריון והרמטכ"ל משה דיין , ובניגוד לדעתו של ׁ ׁשֵרת . בעקבות עמדתו של שרת , נקבע לאחר פעולת קיּב ְ יה כי כל פעולת תגמול חייבת לקבל לפני ביצועה אישור של ועדת השרים לענייני חוץ וביטחון . אולם למרות הסכמה זו , התעוררו עוד מחלוקות בין האישים האלה , בין היתר מכיוון שהיו עוד פעולות שהתבצעו ללא אישור הוועדה . מחלוקות אלו ביטאו הבדלים בין שתי גישות : • גישה מדינית - אותה ייצג משה ׁ ׁשֵרת , שסבר כי אין לבצע פעולה צבאית חריפה . לדעתו , פעולה כזו תגרום להסלמה , ויש להשאיר ּפתח ֶ להידברות ולמהלך מדיני . שרת הדגיש כי פעולות צבאיות של ישראל מעוררות התנגדות כלפיה בזירה הבינלאומית . • גישה ביטחונית - אותה ייצגו דוד בן גוריון ומשה דיין , שסברו כי פעולות צבאיות ירתיעו את מדינות ערב ויחייבו אותן לשמור על הסכמי שביתת הנשק . אריאל ) אריק ( שרון ( נולד ב - ( 1928- ראש ממשלת ישראל בשנים . 2006-2001 כשהיה בן 17 הצטרף לארגון " ההגנה , " ובמלחמת העצמאות פיקד על מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני ונפצע בקרב לטרּון . התקדם בסולם הדרגות בצה"ל , ושימש בתפקידי פיקוד בכירים . ב1973- החל את הקריירה הפוליטית שלו . ב1981- התמנה לשר הביטחון , אך נאלץ להתפטר לאחר " אירועי סּבַרה וׁשתילה" שהתרחשו בספטמבר 1982 במהלך מבצע שלום הגליל ( מלחמת לבנון הראשונה . ( כראש ממשלה , החליט שרון לנקוט מדיניות חד צדדית של התנתקות מרצועת עזה , ובמהלך אוגוסט 2005 פונו יישובים יהודיים מרצועת עזה ומצפון השומרון . ההתנתקות עוררה מחלוקת קשה בציבור הישראלי . בנובמבר 2005 פרש מהליכוד והקים את מפלגת " קדימה . " בינואר 2006 לקה באירוע מוחי קשה ושקע בתְרדמת . הרמטכ"ל משה דיין ) עומד , רביעי מימין ( בחברת לוחמי יחידה 101 והצנחנים , 28 באוקטובר 1955 בין הלוחמים : מאיר הר ציון ואריאל שרון ) עומדים , ראשון ושני משמאל ;) רפאל איתן ) כורע , ראשון מימין . )

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר