עמוד:170

פרק י : ישראל בצל ֵ מלחמות ( 1973-1949 ) תפיסת הביטחון של מדינת ישראל מלחמת העצמאות הסתיימה בחתימה על הסכמי שביתת נשק בין ישראל לשכנותיה ( עמ' . ( 124 ההסכמים נחתמו בתיווך האו"ם ויישומם היה בפיקוח משקיפי האו"ם . עניין זה העניק להנהגת המדינה תחושת ביטחון בצד הבנת הקשיים בגבולותיה : בגבול הדרומי - נמצאו כוחות מצרים ברצועת עזה במרחק של כ60- קילומטרים מתל אביב . בגבול המזרחי - שכנו כוחות ירדן במרחק של כ18- קילומטרים מנתניה . בגבול הצפוני - חלשו כוחות סוריה על הגליל העליון . האו"ם ראה בהסכמי שביתת נשק בסיס לשלום של קב ַ ע , וַרלף ּבנץ , ' המתווך מטעם האו"ם , קיבל ב1950- פרס נובל לשלום גם על חלקו בהשגת ההסכמים בין ישראל לשכנותיה . לעומת זאת , מדינות ערב ראו בהסכמי שביתת הנשק הפוגה זמנית בלבד . גם ראש הממשלה דוד בן גוריון הבין זאת , וכבר באוקטובר 1949 כתב לרמטכ"ל יגאל ידין כי מדינות ערב מחכות ל"סיבוב שני . " במהלך 18 השנים שבין החתימה על הסכמי שביתת נשק ועד למלחמת ששת הימים , נשענה תפיסת הביטחון של ישראל על ההנחה הבסיסית , שמדינות ערב לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית , אף על פי שחתמו עמה על הסכמי שביתת נשק . בהזדמנויות שונות : בממשלה , בכנסת , בראיונות לעיתונאים , במפגש עם ראשי מדינות - הביע ראש הממשלה דוד בן גוריון את חששו מפני הסכנות האורבות לקיומה של מדינת ישראל . בין היתר חזר ואמר : " לנו אסור שתהיה מּפ ָ לה , כי אז ניגמר ; ] ... [ הם יכולים שתהיה להם מפלה , פעם אחת ושנייה , נּפ ִ יל עשר פעמים את מצרים - זה לא כלום . י ּ ּפילּו פעם אחת אותנו - זה נגמר . " גם אצל חלק גדול ממפקדי הצבא , מחברי הכנסת ומהאזרחים רווחה הדעה כי ישראל היא מדינה במצֹור ונתונה לאיּום צבאי מצד מדינות ערב , שמתכננות לחסלה . תחושות אלו הלכו והתחזקו בעקבות נאומיהם התוקפניים של מנהיגי מדינות ערב ודרישותיהם , שישראל תחזור לגבולות החלוקה של 1947 ותחזיר את הפליטים הערבים לבתיהם , ולאור לחצם של הפליטים עצמם לשוב לבתיהם . אירועי הביטחון השוטפים וההערכות בנוגע לכוונותיהן של מדינות ערב השכנות - העמידו את ענייני הביטחון בראש סולם העדיפויות של מדינת ישראל . הרמטכ"ל יגאל ידין קבע ב1950- כי מדיניות הביטחון של ישראל צריכה להישען על העיקרון , שישראל לא תיזום ראשונה מלחמה , וכי תפקידו הראשון של צה"ל הוא לבלום את כוחות האויב . צה"ל צריך להרתיע את האויב כדי שלא יתקוף את ישראל , ואם בכל זאת יתקוף - על צה"ל להעביר את המלחמה לשטח האויב . במערכת הביטחון רווחה ההערכה , שאם נגזר על ישראל " סיבוב נוסף" - עימות צבאי , כדאי שיתרחש מוקדם ככל האפשר , ובעיתוי ובתנאים הנוחים ביותר למדינת ישראל . ראש הממשלה בן גוריון דבק ַ בקו שקבע יגאל ידין ב , 1950- כי חשש שאם ישראל תנקוט קו התקפי , עלולות המעצמות להתערב באזור ולפעול נגדה . גם שר החוץ משה ff ֵרת החזיק בעמדה זו , והוסיף והדגיש באפריל 1950 כי תפקידו של הצבא הוא בראש ובראשונה להיות מכשיר של שלום - באמצעות יכולת ההרתעה שלו . בן גוריון ה ְ ּבה ָ להדגיש כי ביטחון מדינת ישראל אינו תלוי בכוחה הצבאי בלבד , אלא גם בעוצמתה הכלכלית והמדעית ובחֹוסנֹו של העורף . בהתבטאויותיו בהזדמנויות שונות חזר והבהיר כי למען החוסן הלאומי יש להשקיע בחינוך הדור הצעיר , בפיתוח התיישבות , בפיתוח הכלכלה והמחקר המדעי - אלה לדעתו יב ַ צ ְ רּו את עוצמתה של המדינה . ביטחון ישראל בשנות ה50-

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר