עמוד:160

התעלה . לאחר המלחמה נמסרה התעלה לניהולה הבלעדי של מצרים , ומדינות המערב נאלצו להסכים עם החלטה זו . בעקבות המלחמה ותוצאותיה נתפס נאצר בעולם הערבי כמנהיג נערץ שהצליח להביס את מדינות המערב . כישלונו הצבאי של נאצר הפך להישג מדיני . הקשרים הדיפלומטיים בין מצרים לבריטניה חודשו רק ב , 1959- ובין מצרים לצרפת - ב . 1963- ב1- בפברואר 1958 הכריזו מצרים וסוריה על איחוד מדיני במסגרת קע"מ - קהילה ערבית מאוחדת . היוזמה לאיחוד באה מן הממשל בסוריה שרצה אחדות ערבית . על פי ההסכם , תוכנן להקים רפובליקה ערבית מאוחדת , ובה נשיא , פרלמנט וצבא - משותפים לשתי המדינות . במשאל עם שהתקיים בשתי המדינות בפברואר 1958 נבחר נאצר לנשיא קע"מ . נוסף על גופי שלטון משותפים , נבחר גם נציג אחד לשתי המדינות באו"ם , ושתי המעצמות - ארצות הברית וברית המועצות - הכירו בקע"מ . ישראל ראתה בהקמת קע"מ איּום על קיומה , וחששה כי עלול להתגשם חזונו של נאצר בדבר איחוד כל הערבים . ההיסטוריון אלי פודה מציין כי גם המערב הביע את חששותיו מן האיחוד , והעיתונות שיקפה הלכי רוח אלה . העיתון " ניו יורק טיימס" הביע במאמר מערכת דאגה כי זהו צעד לאיחוד המדינות הערביות , איחוד שיגרום לשליטה על הנפט . העיתון אף הזהיר כי שיטותיו של נאצר דומות לשיטותיו של היטלר , וספרו " הפילוסופיה של המהפכה" דומה לספרו של היטלר " מיין קמּפ ְ ף . " ואילו בבריטניה הרבתה העיתונות לתאר את האיחוד בין מצרים לסוריה כ"אנ ׁשְ לּוס" - הסיפוח של אוסטריה לגרמניה על ידי היטלר ב . 1938- אולם קע"מ התפרקה כעבור 3 שנים , עם פרישת סוריה מן האיחוד ב . 1961- ניסיון נוסף של נאצר לבסס את עליונותה של מצרים בעולם הערבי באה לידי ביטוי במלחמה בתימן . קבוצה של קציני צבא מהפכנים פרו-נאצרים הדיחה בספטמבר 1962 את מחמד אל-ּבאדר , מלך תימן , והקימה את הרפובליקה הערבית של תימן . המשטר החדש בראשותו של הגנרל עּב ַ דאללה ְ אל-סלאל פנה לנאצר בבקשת עזרה . נאצר שלח יחידות של צבא מצרים לסייע למשטר ההפיכה בתימן . התמיכה המצרית במהפכנים בתימן הלכה וגדלה , וב1967- הגיע מספר החיילים המצרים בתימן לכ70- אלף . ה ַ ל ְ א ָ מ ַ ת תעלת סואץ , יולי 1956 המונים מריעים לנאצר בעקבות הודעתו על הלאמת תעלת סואץ .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר