עמוד:157

נאצר עורך רפורמות במדינה בשלטון " הקצינים החופשיים , " ואחר כך בשלטון נאצר , נערכו במצרים ֵ רפֹורמֹות בתחומי חיים שונים . דוגמאות : א . רפורמה אגָרִרית ) רפורמה בתחום החקלאות ( - כ 60 % - מתושבי מצרים עסקו בחקלאות , אולם מרביתם היו פועלים שכירים או אריסים ולא בעלי האדמות . רוב אדמות מצרים היו בב ַ ע ֲ לּות קבוצה קטנה של משפחות עשירות . בשנת 1952 החלה רפורמה אגררית במצרים , והחוק קבע את גודל הקרקע שהותר ליחיד ולבני משפחתו להחזיק . עודפי הקרקעות נמסרו לחסרי קרקע או לבעלי חלקות אדמה קטנות לזמן מסוים . נקבע כי בעלי הקרקעות יפוצו על אובדן אדמותיהם באגרות חוב של הממשלה , שמועד ּ פִי ְ רמֹונן יהיה 30 שנה לאחר תחילת הרפורמה . במסגרת הרפורמה גם נקבע כי יוגדל חלק היבול שיימסר לאריסים בתמורה לעבודתם , והותר לפועלים החקלאים להקים ארגונים שיפעלו למען זכויותיהם . הרפורמה האגררית החלישה את הנכבדים שישבו בעיר והיו בבעלותם חלקות אדמה גדולות . אלה היו הנכבדים שעליהם נשען השלטון המלוכני שקדם למהפכת הקצינים . קרקעות המלך פ ַ ארּוק הוחרמו וחולקו . בשנות ה60- תוקנה הרפורמה האגררית , וכתוצאה מכך , חלקות האדמה שנמסרו לאיכרים הלכו וקטנו . חוקרים הבוחנים את הרפורמות שנערכו במצרים , מטילים ספק בעיקר במידת ההצלחה של הרפורמה האגררית . זאת מכיוון שלמרות הרפורמה , עדיין נותרו במצרים המוני איכרים חסרי קרקעות או בעלי חלקות אדמה קטנות ביותר . ב . רפורמה בתחום החינוך - כ 80 % - מן האוכלוסייה במצרים היו אנאלפּב ָ ֵ יתים . כדי להתמודד עם בעיה זו , הוגדל בהדרגה תקציב החינוך במדינה . השלטון הפיץ את הסיסמה " כל יום בית ספר עממי אחד , " כלומר - כל יום ייפתח בית ספר חדש . כדי ליי ff ם רפורמה זו ֵ נבנו במדינה בתי ספר חדשים רבים ומספר התלמידים הלך וגדל . בשנת 1956 הונהג חינוך חינם בכל בתי הספר היסודיים הציבוריים , וב1962- הוחל חוק חינוך חינם גם על החינוך הגבוה . בשנים 1970-1952 גדל מספר התלמידים בכל מוסדות החינוך , ויותר ויותר בנות החלו לפקוד את בתי הספר . הפניית תקציבים למוסדות החינוך הייתה על חשבון תקציבי האוניברסיטאות , שמרצים בהן נחשבו לתומכי המשטר המלוכני המודח . על האוניברסיטאות הוטל פיקוח הדוק . ג . רפורמה בתחום הבריאות - מגפות קשות - דיזנטרמיה , שחפת , גרמענת ֶ - פקדו את האוכלוסייה במצרים , ושיעור התמותה , במיוחד של תינוקות , היה גבוה . במסגרת הרפורמה הוגדל תקציב המדינה שהוקצה לבריאות . כתוצאה מכך גדל מספר הרופאים , גדל מספר מיטות האשפוז בבתי חולים , הוקמו מרפאות בכפרים , ניכרו סימני הצלחה במיוחד בהדברת מגפת הגרמע ֶ נת , והחלה להסתמן ירידה בתמותת תינוקות . ניסיון של הממשלה להקים מרפאות שבהן ידריכו את התושבים בנושא תכנון המשפחה - נכשלו . ד . רפורמה בתחום הכלכלה - נאצר ניהל במצרים מדיניות של הלאמה . ביולי 1956 הּולאמה " חברת תעלת סּואץ" ולאחר מלחמת סיני , מנובמבר , 1956 הולאמו גם בנקים צרפתיים ובריטיים . פעולות אלה ביטאו שנאה לזרים ולעולם המערבי . בינואר 1957 הלאים השלטון את כל הבנקים במדינה , את חברות הביטוח , בתי מסחר וסוכנויות מסחר שהיו בבעלות זרים . בשנים 1961-1959 הופנתה מדיניות ההלאמה גם אל חברות ומפעלים מצריים - מפעלים לעיבוד כותנה וחברות ליצוא כותנה , בנקים , חברות ספנות , טחנות קמח , וכלל התשתיות במדינה ( מסילות ברזל , נמלים , כבישים . ( מדיניות ההלאמה חלה אפילו על העיתונות ועל רכוש פרטי . נאצר אף קבע כי אותם מפעלים וחברות שיישארו בידיים פרטיות - יפעלו תחת פיקוח המדינה . על התעשייה שלא הולאמה הוטל פיקוח ממשלתי , והוטלו מסים גבוהים על בעלי רכוש . אּומדן התלמידים בבתי הספר במצרים ) באחוזים (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר