עמוד:146

העלייה כרוכה בקשיים ובסכנות עליית היהודים מארצות האסלאם הייתה כרוכה בקשיים חומריים ובקורבנות בנפש . יהודים אמידים השאירו רכוש רב בארצות מוצאם . רק מעטים הצליחו למכור מן הרכוש שהיה בבעלותם , וגם אלה במחירים נמוכים לאין שיעור מערך ֵ רכושם . בארצות מסוימות - לדוגמה , בתימן - לא אפ ְׁשְ רּו ליהודים להוציא רכוש כלל . העולים שוהים במחנות מעבר בתהליך עלייתם שהו העולים מארצות האסלאם במחנות מעבר - תחנות ביניים בדרך מארץ המֹוצא ָ לארץ ישראל . קיומם של מחנות המעבר היה מותנה בהסכמתה של המדינה שבה הוקמו המחנות . מחנות המעבר נוהלו בידי שליחים של מדינת ישראל ונציגים של ארגונים יהודיים בינלאומיים , בעיקר של הג'וינט . ההיסטוריון חיים סעדון מֹונה כמה סוגים של מחנות מעבר : • מחנות מעבר עבור היהודים במדינה שבה הוקמו - מחנות כאלה הוקמו במרוקו בלבד . מחנות מעבר עבור יהודים מכמה מדינות קרובות זו לזו - המחנה בטהרן שבאיראן שירת את יהודי עיראק , ּ כְרדיסטן ואפגניסטן ; המחנה באלג'יריה שירת את יהודי מרוקו ; והמחנה בעדן שירת את יהודי תימן . ַ מחנות מעבר באירופה עבור יהודים שהיגרו מארצות האסלאם - המחנות במְרסיי שבדרום צרפת שירתו את יהודי צפון אפריקה , ומחנה ּ ּבִרינדיזי באיטליה שירת את יהודי לוב . העולים מארצות האסלאם נאלצו להגיע למחנות המעבר , ולפעמים אף עברו ממחנה מעבר אחד למשנהו . במיוחד בלטה תופעה זו בעליית יהודי מרוקו , ששהו במחנות מעבר במרוקו ואחר כך במְרסיי שבצרפת . מחנות המעבר שימשו תחנות להחלמה ממחלות מידבקות . תקופת ׁשְ הּות העולים במחנות המעבר לא הייתה קבועה - מימים ספורים ועד כמה חודשים . למשל , כאשר התברר שיש לטפל בבן משפחה שחלה , עוכבה עלייתה של המשפחה כולה . לכן הוקמו במחנות מסגרות ללימוד השפה העברית ולהכשרת העולים לקראת חייהם בארץ . הסכנה לחייהם של יהודי מרוקו גברה ב1956- אחרי שמרוקו קיבלה עצמאות , כאשר המלך מחמד ה5- החל להנהיג מדיניות אנטי-יהודית בלחץ הליגה הערבית . המדיניות החדשה עוררה בהלה בקרב היהודים . קשרי הדואר עם ישראל נותקו , ופקידים יהודים פוטרו ממשרות ממשלתיות . יהודים נפגעו גם בגלל גילויי ציונות : אחד מראשי היהודים בעיר מּכנס נאסר כי נמצא ברשותו לוח שנה של קרן קיימת לישראל . בקזּב ְ לנקה הוכה יהודי בבית כנסת משום שחבש לראשו כיפה בצבעי כחול לבן - צבעים המזכירים את דגל ישראל . למרות הגילויים האנטי-יהודיים , קרא מלך מרוקו ליהודים להישאר במדינה . לדבריו , " מרוקו זקוקה לכל בניה ] ... [ ואלה העוזבים את מדינתם ייחשבו כעריקים . " הממשל סירב להנפיק ליהודים דרכונים כדי שיוכלו לצאת מן המדינה , והם נאלצו לעזוב בחשאי . עוזבים שהתגלו , נאסרו והואשמו בפגיעה בביטחון המדינה . הסוכנות היהודית נרתמה לארגון עליית יהדות מרוקו , ובמהלך השנים 1955-1954 הועלו למדינת ישראל כ35- אלף יהודים ממרוקו . עולים ממרוקו מגיעים לנמל חיפה , 24 בספטמבר 1954

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר