עמוד:114

פרשת קרב ניצנים - כניעה וחקירה פלישת הצבא המצרי למדינת ישראל סיכנה יישובים רבים בדרום , ובהם קיבוץ ניצנים . יישובים אחדים זכורים בעיקר בזכות עמידתם העיקשת מול הצבא המצרי , ואילו שמו של קיבוץ ניצנים קשור דווקא בכניעה לאויב . בלילה שבין 16 ל17- במאי 1948 פונו 38 ילדים מקיבוץ ניצנים , ובלילה שבין 2 ל3- ביוני פונו רוב הנשים - ּוב ַ מקֹום נותרו הגברים , ועשר חברות , שהתנדבו להישאר . כוחות הצבא המצרי כיתרו את היישוב , ולוחמי הקיבוץ נעזרו במחלקת טירונים של חטיבת גבעתי שנשלחה לסייע להם . ב7- ביוני 1948 הותקפה ניצנים על ידי הצבא המצרי , וכאשר התברר למגינים כי אין להם סיכוי להדוף את התוקפים - הוחלט להיכנע . מפקד המחלקה אברהם שוורצנשטיין , והאלחּוטנית מירה בן ארי , שהחליטה להישאר במקום למרות היותה אם צעירה - יצאו לקראת המצרים כשהם מנופפים במטפחת לבנה לאות כניעה . אבל המצרים ירו בהם למוות . זמן קצר לאחר מכן קיבלו המצרים את כניעת היישוב . 104 חברי קיבוץ ולוחמי גבעתי , ובהם שבע בחורות ְ ָ לוחמות נלקחו בשבי . בהגנת ניצנים נהרגו 33 לוחמים ו13- נפצעו . מחסור בנשק , מחסור בלוחמים מאומנים והניתוק בין הלוחמים בניצנים לבין לוחמי חטיבת גבעתי על ידי הצבא המצרי - הובילו לנפילת היישוב . כעבור יומיים , ב9- ביוני , 1948 פרסם אבא קֹובנר , קצין התרבות של חטיבת גבעתי , " דף קרבי" ללוחמי החטיבה - ובו כתב : ] ... [" נפילת ניצנים - כישלון הוא , כישלון חמור ] ... [ בניצנים עלול האויב ] ... [ ללמוד דבר חמור ומפתיע - כי אפשר לו לשבור את חומת ההגנה של יישוב עברי תוך שעות ספורות , להכניעו ולשבות את לוחמיו ] ... [ להיכנע כל עוד חי הגוף , והכדור האחרון נושם ] ... [ ח ְפִָ ה היא לצאת אל שבי הפולש - ח ְפִ ה ָ ומוות ! " ] ... [ " הדף הקרבי" הפיץ את דבר נפילת ניצנים והטיח האׁש ָ מה בלוחמים . בהשפעת " הדף הקרבי" השתרשה התפיסה כי לוחמי ניצנים מיהרו להיכנע . ההאשמה עוררה סערה בקרב חברי הקיבוץ הנותרים ; וכאשר חזרו הלוחמים מן השבי , דרשו חברי הקיבוץ מן הרמטכ"ל , יעקב דורי , לבדוק את הנושא . ועדת חקירה של המטכ"ל שהוקמה במרס 1949 המליצה לטהר את שמם של לוחמי ניצנים , חברי הקיבוץ והחיילים , ולהביא לידיעת הציבור את העובדות על הקרב בניצנים . עם זאת קבעה הוועדה כי " הדף הקרבי" שגינה את כניעת ניצנים , היה מחּויב המציאות ונועד למנוע תבוסתנות , כניעה והליכה בשבי - ולחזק את רּוחם של מגני הדרום . יש לציין כי אבא קֹובנר ְ ניסח את " הדף הקרבי" בהשפעת הרושם שהותיר עליו מאבקו בשורות הפרטיזנים בגרמניה הנאצית . באותו מאבק - כניעה לא באה בחשבון . מאוחר יותר , ב , 1983- במפגש בין חברי הקיבוץ לבין שמעון אבידן , מפקד חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות , התנצל אבידן לפני חברי הקיבוץ ושיבח את לחימתם . הוא ציין כי הכישלון היה גם של לוחמי גבעתי ולא רק של חברי הקיבוץ . אבא קֹובנר - ( 1987-1918 ) ממנהיגי "השומר הצעיר" וממפקדי המחתרת בגטו וילנה , משורר . החל ב1943- פיקד על לוחמים שיצאו מגטו וילנה ליער . לאחר המלחמה היה ממייסדי " הבריחה" - נדידת ניצולים , בעיקר ממזרח אירופה , לעבר חופים שמהם יוכלו להפליג לארץ ישראל . עלה לישראל ב1946- והצטרף לקיבוץ עין החורש . חתן פרס ישראל לספרות לשנת . 1970 בעת מלחמת העצמאות היה קצין התרבות של חטיבת גבעתי ופרסם את "הדף הקרבי" של החטיבה , שעסק בין היתר בעניין קיבוץ ניצנים . ניסיונות לערוך מפגש בין חברי ניצנים לאבא קובנר לא יצאו אל הפועל , ורק לאחר מותו באו בנו ורעייתו אל הקיבוץ ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשנת , 1988 כמחו ָ וה של ּפִ יּוס . ירושלים במלחמה , מאי 1948 צלפים מאומנים היו יורים על אוכלוסייה אזרחית בעיר , והדבר הוסיף על קשיי התושבים בימי המצור . " יד לאישה הלוחמת , " ניצנים , אנדרטה , שוש חפץ במרכז האנדרטה דמויות של שלוש הלוחמות - מירה בן ארי , שולמית דורצ'ין ודבורה אפשטיין . בצד ִ ָּ השמאלי - פסל הפֵרדה של מירה בן ארי מּבנ ָ .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר