עמוד:106

• משה ff ֵרת ) שרתוק ( הציג את דרישתה של ארצות הברית לדחות את הכרזת העצמאות . כאמור , האמריקנים סברו כי הכרזה רשמית תביא לפלישה של צבאות ערב ולסיכון קיומה של המדינה היהודית ( עמ' . ( 100 • יגאל ידין , קצין המבצעים של ה"הגנה , " תיאר לפני חברי מנהלת העם את המצב הקשה בחזית , את היתרון הצבאי הבולט שיש לערבים , ואת המחסור החמור בנשק . ישראל גלילי , ראש המפקדה הארצית של ה"הגנה , " הביע אף הוא חשש מיכולתו של היישוב לעמוד מול פלישה עתידה של מדינות ערב . עם זאת ציין כי הנשק שנרכש ועתיד להגיע עשוי לחזק את הכוחות הלוחמים . • דוברים שונים חששו כי דחיית הכרזת העצמאות תאפשר לבריטניה להמשיך לשלוט על ארץ ישראל בחסות האו"ם . ההיסטוריון הצבאי אלחנן אורן טוען כי אחד השיקולים המדיניים שחייבּו את ההכרזה היה תמיכת ברית המועצות . ברית המועצות ידעה על עסקת משלוחי הנשק שנחתמה עם צ'כוסלובקיה והסכימה ע ִ מה ( עמ' . ( 95 לדעתו , כנראה עוד כמה גורמים הקשורים ביישוב ובעם היהודי השפיעו על מחייב ֵ י ההכרזה : א . הלחימה הנחושה של אנשי היישובים שלא נטשו את יישוביהם . ב . ההיענּות ָ הגדולה של בני היישוב לצווי הגיוס על אף שבאותה השעה לא הייתה למוסדות הלאומיים סמכות לאכֹוף את הגיוס . ג . ההתנדבות של מח"ל והציפייה להגעת גח"ל . ד . הידיעה כי קרובה הגעתם של משלוחי נשק שנרכשו בחו"ל . הדיונים במנהלת העם נמשכו כ13- שעות . שלושה מחברי מנהלת העם נעדרו מהישיבה שהתקיימה בתל אביב . שניים מהנעדרים ׁשָ הּו באותה העת בירושלים הנצורה ולא יכלו להגיע לישיבה . בתום הדיונים הצביעו שישה מחברי מנהלת העם בעד הכרזה מידית על הקמתה של מדינה עצמאית , ובכך דחו את הצעת האו"ם וארצות הברית בדבר שביתת נשק ( הצעה שנדחתה גם על ידי הערבים . ( ואילו ארבעה מחברי מנהלת העם הצביעו בעד שביתת נשק . החלטה כה גורלית - התקבלה ברוב קטן ביותר . בישיבתה ב12- במאי 1948 עסקה מנהלת העם גם בשאלת הגבולות : האם לכלול בהכרזה על הקמת המדינה גם את הגדרת גבולות המדינה ? בנושא זה היו שתי עמדות : היו שסברו כי יש לציין בעת ההכרזה שגבולות המדינה יתאימו לגבולות שנקבעו בכ"ט בנובמבר ; אחרים - ובראשם דוד בן גוריון - התנגדו לציין גבולות בעת ההכרזה . בן גוריון סבר כי הגדרת גבולות עלולה להגביל את היישוב אם יגיע להישגים טריטוריאליים במלחמה . ברוב של חמישה מול ארבעה התקבלה ההצעה של בן גוריון , והוחלט כי בעת ההכרזה לא ייקבעו גבולות המדינה . בשלב זה של המלחמה השתלטו היהודים על שטחים שהיו מיועדים , על פי תכנית החלוקה , למדינה הערבית . דיון נוסף התקיים במנהלת העם בשאלה , האם להזכיר בהכרזת העצמאות את אלוהי ישראל - כפי שתבעו הנציגים הדתיים , או להימנע מכך . לאחר ויכוח הוחלט להשתמש בכינוי " צּור ישראל . " מגילת העצמאות חותמת במילים : " מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו . " ... למדינה הוצעו שמות שונים , ובהם - "אריאל" ו"ציון , " ולבסוף הוחלט על השם " ישראל . " בעיצומו של הדיון במנהלת העם הותקף גוש עציון על ידי הלגיון הערבי ועל ידי תושבים מקומיים . ב13- במאי 1948 נכבש כפר עציון , ולוחמיו נרצחו . ב14- במאי נכבשו יתר היישובים של הגוש : מ ׂ שּוֹות יצחק , ע ֵ ין צ ּ ִרים וְרב ָ דים . חלק ממגני הגוש נלקחו בשבי הלגיון הערבי והובלו לעבר הירדן . הם שוחררו בהדרגה לאחר תשעה חודשים בשבי , והאחרונים שבהם חזרו למדינת ישראל במרס . 1949 משה ׁשֵרת ) שרתוק ( במסיבת עיתונאים לאחר חזרתו מארצות הברית , מאי 1948

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר