עמוד:92

מבזק ב15- בפברואר הודיע ּב ֵ ווין ִ על החלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם , והדגיש כי בריטניה אינה מתחייבת לקבל את המלצות האו"ם . שיקולים מדיניים הנחו את בריטניה במסירת שאלת ארץ ישראל לאו"ם : עמדתה של ארצות הברית בהנהגת טרומן , נטייתה של בריטניה להדק את קשריה עם המדינות הערביות , ההנחה כי בגלל חוסר ניסיונו לא יוכל האו"ם לפתור את שאלת ארץ ישראל , יציאת בריטניה מהודו הפחיתה את חשיבות שליטתה בארץ ישראל . שיקולים הקשורים לענייני הפנים של בריטניה השפיעו על מסירת שאלת ארץ ישראל לאו"ם : הצורך בשיקום בריטניה לאחר מלחמת העולם השנייה , דרישת הציבור בבריטניה להחזיר את החיילים הבריטים לבתיהם . באפריל 1947 הקים האו"ם את ועדת אונסקו"פ - ועדת חקירה מיוחדת לשאלת ארץ ישראל . בסוף אוגוסט 1947 פרסמה ועדת אונסקו"פ את המלצותיה . רוב חברי הוועדה הציעו להקים בארץ ישראל שתי מדינות - מדינה יהודית ומדינה ערבית . ועוד הציעו , כי ירושלים תהיה בפיקוח בינלאומי . בריטניה הופתעה מהמלצות הוועדה כי סברה שהאו"ם יתמוך בהמשך שלטונה בארץ ישראל . ואילו ארצות הברית תמכה בהמלצות . ועדת אד-הֹוק של האו"ם ניסחה את החלטות ועדת אונסקו"פ , ודנה בשאלות כמו : הגדרת מועד סיום המנדט , ניהול ארץ ישראל בתקופת המעבר , ושאלת הגבולות של שתי המדינות . מאבק התנהל על עניין הכללת הנגב בתחומי המדינה היהודית . ארצות הברית הציעה שהנגב הדרומי יימסר למדינה הערבית , אך כאשר הבינה כי לא תשיג רוב להצעה - הסירה אותה . בהצבעה שהתקיימה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 הוחלט לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות . בהחלטה הוגדרו אבני דרך לסיום המנדט הבריטי וליישום ההחלטה . ביישוב היהודי התקבלה הצעת החלוקה בשמחה תוך מּודעּות לבעיות שהיא עוררה . הערבים בארץ ישראל ובמדינות ערב דחו את ההחלטה , ולמחרת ההצבעה באו"ם החלה מלחמת העצמאות . בתגובה על ההחלטה הודיעה בריטניה כי לא תשתף פעולה עם ועדת הביצוע של האו"ם , וכי המנהל האזרחי הבריטי בארץ ישראל יחדל לפעול ב15- במאי . 1948 על קבלת החלטת כ"ט בנובמבר השפיעו כמה גורמים : אינטרסים פוליטיים ואסטרטגיים מנוגדים של שתי המעצמות , תהליך ההתפתחות של הבית הלאומי , מצבם הקשה של הניצולים במחנות העקורים ומאבקם לעלייה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר