עמוד:78

מחלוקת בשאלת דרכי המאבק בעקבות אירועי " השבת השחורה" התחדדה בקרב ההנהגה הציונית המחלוקת בדבר אופיו של המאבק . חיים ויצמן , נשיא ההסתדרות הציונית , דרש להפסיק מיד את הפעולות הצבאיות המתוכננות של " תנועת המרי העברי . " ויצמן סבר כי יש להתרכז בפעולות מדיניות , ואיים בהתפטרות מתפקידו אם יימשכו הפעולות הצבאיות . בניגוד לדעתו של ויצמן ביקשו משה סנה , הרמ"א של ה"הגנה , " ובכירי הארגון להמשיך את המאבק המזוין בבריטים . משה סנה אף התבטא נגד עמדת ויצמן וכתב : " התבּוסתנים מרימים ראש . " ביולי 1946 החליטה תנועת המרי לדחות לזמן מה את המאבק המזוין . כנראה מסיבה זו לא ביצעו הפלמ"ח ולח"י את הפעולות שתוכננו לאחר " השבת השחורה" ( עמ' . ( 76 עמדתה של תנועת המרי הושפעה מגישתו של ויצמן , שתמך בה גם דוד בן גוריון . באוגוסט 1946 התקיימה בפריז ישיבה מיוחדת של הנהלת הסוכנות . בישיבה , המכונה ועידת פריז , השתתפו חברים שהצליחו לחמֹוק ממאסר ב"שבת השחורה" ( כמו לדוגמה , משה סנה ) או שלא שהו בארץ באותו היום ( כמו לדוגמה , דוד בן גוריון . ( חיים ויצמן חלה ונעדר מן הישיבה . את ציוני ארצות הברית ייצג ד"ר נחום גולדמן . המשתתפים בוועידת פריז התוּו קו פעולה חדש והסכימו על הקמת " מדינה ּבת קיימא ( בעלת כושר קיום ) בשטח מתאים של ארץ ישראל . " כלומר , הם החליטו בעד עקרון החלוקה של ארץ ישראל - הקמת מדינה יהודית בחלק של ארץ ישראל . בהחלטה זו הם נסוגו מתכנית בילטמור , שביקשה להקים מדינה יהודית בכל שטחה של ארץ ישראל ( עמ' . ( 68 עוד החליטה ועידת פריז להתמקד בחזית המדינית ולפעול בכל דרך אפשרית כדי לזכות בתמיכת ארצות הברית בעניין הקמת המדינה היהודית . ועידת פריז אף החליטה לצמצם את המאבק בבריטניה לתחומי ההעפלה וההתיישבות . בתגובה על זניחת המאבק המזוין התפטר משה סנה מתפקידו כרמ"א ה"הגנה . " ועידת פריז ביטאה את התפיסה של הנהגת היישוב , ולפיה יש לפעול לסיום המנדט הבריטי . כמה שיקולים הנחו את משתתפי הוועידה בהחלטותיהם : א . המצב המדיני - בן גוריון סבר כי הנשיא טרומן לא יתמוך בהקמת מדינה יהודית בכל ארץ ישראל . בעמדתו התבסס בן גוריון על תכנית מ ֹ וריסֹון-גֶריידי . התכנית הוצעה ביולי 1946 על ידי ועדה , שבראשה עמדו נציג בריטניה ( מוריסון ) ונציג ארצות הברית ( גֶריידי , ( ותפקידה היה לבחון את יישומה של תכנית הוועדה האנגלו-אמריקנית . גם תכנית מוריסון-גֶריידי הציעה לחלק את ארץ ישראל המערבית לשלושה אזורים : אזור יהודי ( כ 17 % - מן השטח , ( אזור ערבי ( כ 40 % - מן השטח , ( ואזור בריטי ( כ 43 % - מן השטח . ( על פי התכנית , ליהודים ולערבים תינתן אוטונומיה תרבותית ודתית והם יהיו כפופים לשלטון הנציב העליון , שיהיו לו סמכויות בענייני חוץ , ביטחון ועלייה . ב . מצב ניצולי השואה - סבלם של היהודים במחנות העקורים באירופה ותנאי חייהם הקשים , בצד המצוקה של הניצולים שחזרו לבתיהם לאחר המלחמה וגילו את האובדן הכבד בנפש וברכוש - כל אלה השפיעו על חברי ועידת פריז . לאלה נוספו גילויי אנטישמיות של האוכלוסייה המקומית במזרח אירופה שסמלם היה ה ּ ֹוגרֹום שנערך בעיר קיילצה בפולין ביולי . 1946 ג . מדיניות בריטניה בארץ ישראל - בריטניה החריפה בכל דרך את מאבקה ב"תנועת המרי העברי . " אירועי " השבת השחורה" היו שיאם של מאבק זה . גם המאבק בהעפלה ביטא את המאבק של בריטניה ביישוב ( עמ' . ( 80 ד"ר נחום גולדמן - ( 1982-1895 ) יליד רוסיה , רכש השכלה אקדמית בגרמניה והיה פעיל בתנועה הציונית שם . משנת 1919 היה חבר הוועד הפועל הציוני , ומ1934- היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית . פעל רוב שנותיו בארצות הברית והיה מראשי ההסתדרות הציונית העולמית . לאחר מלחמת העולם השנייה היה מיוזמי הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה . לאחר מלחמת ששת הימים דרש נסיגה מן השטחים ועורר כעס רב בקֶרב מי שטענו כי דבריו עומדים בסתירה לתפקידים שמילא בתנועה הציונית . קיילצה - עיר בפולין שהתגוררו בה כ24- אלף יהודים לפני מלחמת העולם השנייה ובסיומה נותרו בה רק שני יהודים . אחרי המלחמה שבו אליה כ200- יהודים . ב4- ביולי 1946 החל פוגרום ביהודי קיילצה , לאחר שנער פולני סיפר כי הצליח להימלט מידי יהודים שביקשו לרצוח אותו . בפוגרום זה נרצחו 42 ניצולי שואה , ובכללם נשים וילדים , ורבים נפצעו . בין מאבק צמוד למאבק רצוף

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר