עמוד:75

היישוב מאחד את כוחותיו למאבק בבריטים נוכח מדיניותה של ממשלת אטלי וּבו ֵ ִ וין ה ֹ ָרה דוד בן גוריון , יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית , ל"הגנה" לפתוח במאבק מזוין בבריטים וליצור מסגרת לשיתוף פעולה עם כל הּפ ְ לגים ביישוב . לשם כך הוקמה " תנועת המִרי העברי , " שהייתה מסגרת משותפת ל"הגנה , " לאצ"ל וללח"י , והיא פעלה כעשרה חודשים ( אוקטובר - 1945 יולי . ( 1946 " תנועת המרי העברי" פרסמה גילוי דעת ובו הסבירה את פעילותה : " השלטון הבריטי הכריז מלחמה גלויה על העם היהודי ועל מפעל שחרורו . ' תנועת המרי העברי' - העם היהודי הלוחם - החליטה למלא את שליחותה : לא להיכנע ! להיאבק . " ! פעולות " תנועת המרי העברי" נועדו להפעיל לחץ על בריטניה כדי שתשנה את מדיניותה בארץ ישראל . " תנועת המרי העברי" הייתה כפופה לוועדה משותפת אחת שנקראה " ועדת . " X בוועדת X היו נציגים של הקבוצות הפוליטיות המרכזיות ביישוב , והיא סָרה למרּותה של הנהלת הסוכנות היהודית - ההנהגה המדינית הנבחרת . ועדת X הייתה אחראית לאישור הפעולות המתוכננות של תנועת המרי . פעולות אלו נועדו להבהיר לבריטניה כי היישוב נחוש בהחלטתו להיאבק במדיניות ממשלת בריטניה ולהילחם למען עתידו המדיני . המאבק של " תנועת המרי העברי" התנהל בכמה חזיתות : מאבק מדיני , העפלה , התיישבות ולחימה . הבריטים נוקטים צעדי ענישה פעולות אלו של " תנועת המרי העברי" חייבו את הבריטים להגיב בחומרה , והם החלו להגביר את מאבקם בהעפלה . הבריטים הגדילו את המאמצים לחסום את דרכן של אניות המעפילים לחופי הארץ , והצליחו ללכוד את רוב האניות האלה . תחילה נכלאו המעפילים במחנה המעצר בעתלית ַ , ואחר כך שוחררו ממנו תוך ניכוי מספרם מן המכסה של 1 , 500 עולים בחודש - שקבעו הבריטים . מאבק היישוב לסיום המנדט מחריף " תנועת המרי העברי" פועלת נגד בריטניה אחת הפעולות הראשונות של " תנועת המרי העברי" הייתה שחרור מעפילים שהיו כלואים במחנה המעצר בעתלית . בפעולה שנערכה באוקטובר , 1945 חדרו כוחות פלמ"ח אל המחנה , שחררו כ200- מעפילים והובילו אותם לעבר קיבוץ בית אורן . הבריטים זיהו את עקבות הבורחים ושלחו כוחות צבא לאזור בית אורן . אבל ה"הגנה" הזעיקה למקום אלפים מתושבי חיפה , ואלו התערבו באנשי הקיבוץ . וכך על ידי מאבק ּפסיבי מנעו מן הבריטים לאתר את הבורחים ולעצור אותם . הבריטים נמנעו מעימות חזיתי עם האזרחים - ועזבו את בית אורן . ב"ליל הרכבות" ב1- בנובמבר 1945 חיבלו חברי " תנועת המרי העברי" במסילות הברזל ב153- מקומות , ופעולת הרכבות שובשה . באותו חודש הם יצאו גם לפעולות חבלה במתקני הָרדאר שהיו בתחנות משטרה של הבריטים בסידנא ע ַ לי ( ליד הרצליה ) ובגבעת אולגה ( ליד חדרה , ( ומהם נערכו תצפיות על חופי הארץ במטרה לגלות אניות מעפילים . במבצעים צבאיים נוספים חובלו שדות תעופה בריטיים בקסטינה , בלוד ובכפר סירקין , ונפגעו מתקנים ומטוסים שחנּו בהם . חברי התנועה גם התקיפו תחנות משטרה של הבריטים והחרימו את הנשק שנמצא בהן . בלילה שבין 16 ל17- ביוני 1946 נערך אחד המבצעים הצבאיים הגדולים של " תנועת המרי העברי" - " ליל הגשרים . " כוחות פלמ"ח יצאו לפוצץ בעת ובעונה אחת 11 גשרים שחיברו את ארץ ישראל לארצות השכנות . בין הגשרים שפוצצו - גשר אלנבי וגשר ּ ּבנ וָ ת יעקב שעל נהר הירדן . עשרה גשרים ּ פּו ְ צּו ללא נפגעים , אך בגשר שעל נחל ּכזיב נהרגו 14 לוחמים . יכולתה של " תנועת המרי העברי" לתכנן ולבצע פעולה מורכבת שכזאת בכל רחבי הארץ באותו הזמן , הדאיגה את הבריטים . בפעולה נוספת תקפו למחרת היום 45 מלוחמי לח"י את בתי המלאכה של הרכבת בחיפה . הסדנאות והציוד שבתוכן ניזוקו . בפעולה נהרגו 11 לוחמים ו22- נאסרו . הוטל עליהם גזר דין מוות והוא הּומר למאסר עולם . פעולה זאת נחשבת לפעולה הגדולה ביותר מבין פעולות לח"י . גשר אלנבי לאחר הפיצוץ ב"ליל הגשרים"

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר