עמוד:68

התנועה הציונית מגדירה את יעדיה ב1942- בעיצומה של המלחמה , במאי , 1942 התכנסו במלון ּב ִ ילטמֹור בניו יורק מנהיגים ציונים לוועידה שנועדה להגדיר את יעדי התנועה הציונית לאחר המלחמה . המנהיגים הגיעו מארצות הברית , מאנגליה , מדרום אפריקה ומארץ ישראל . לוועידת בילטמור הגיעו גם נשיא התנועה , חיים ויצמן , ויושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית , דוד בן גוריון . הצורך לנסח מחדש את יעדי הציונות נבע מנסיבות השעה . יהודי אירופה חיו בשלטון הכיבוש הנאצי , והמתכנסים בוועידת בילטמור העריכו ב1942- כי כאשר המלחמה תסתיים ייוותרו מיליוני פליטים יהודים שיחפשו מקלט . ביישוב ובתנועה הציונית התחזקו התקוות כי אחרי המלחמה יתוגמל היישוב בארץ , משום שהתגייס ופעל בשנות המלחמה לימין בריטניה . בוועידה נוסחה תכנית בילטמור , שאותה ביקשו המתכנסים למלא לאחר המלחמה . בתכנית הוחלט על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל . מנסחי התכנית לא השתמשו במילה " מדינה" אלא במונח " קהילייה" , ( Commonwealth ) אבל התכוונו למדינה ; הוועידה תבעה כי שערי ארץ ישראל ייפתחו לעלייה חופשית , שתנוהל בידי הסוכנות היהודית ; הסוכנות תהיה אחראית לפיתוח ההתיישבות והכלכלה בארץ ישראל . הוועד הפועל הציוני אישר את התכנית בירושלים והיא כונתה תכנית בילטמור-ירושלים . לאחר המלחמה נותרה התכנית ללא משמעות , כי הייתה מבוססת על ההנחה שבאירופה יישארו מיליוני יהודים עקורים , דבר שלא התרחש עקב הרצח המתוכנן והשיטתי שביצעו הנאצים ביהודים . עניין זה מעיד כי בשעה שהתכנסו נציגים ציונים בבילטמור במאי , 1942 הם לא הצליחו להבין את המציאות שבה חיו יהודי אירופה . תכנית בילטמור מסמלת מפנה ְ בפעילות התנועה הציונית . עד לשלב זה ביטאה הפעילות המדינית שהוביל חיים ויצמן הישענות על בריטניה , ומרכזה היה באירופה . בשנות המלחמה , מוועידת בילטמור ואילך , מרבית הפעילות הציונית התנהלה בארצות הברית . דוד בן גוריון ואבא הלל ס ִ ילב ֶ ר , ממנהיגי היהודים בארצות הברית , החלו בפעילות לגיוס דעת הקהל היהודית והכללית בארצות הברית - לטובת העניין הציוני . הסזֹון - ( בצרפתית : עֹונה ( . בכינוי זה מכנים הציידים את עונת הציד . בתולדות היישוב זהו כינוי למדיניות ה"הגנה" שעיקרה לכידת פעילי האצ"ל והסגרתם לידי הבריטים . אבא הלל סילבר - ( 1963-1893 ) יליד ליטא . כשהיה בן שמונה היגרה משפחתו לארצות הברית . רב רפורמי ופעיל בתנועה הציונית . השתתף בקונגרסים ציוניים והיה נשיא ציוני ארצות הברית . כיהן כראש הוועדה לענייני חירום של יהודי ארצות הברית בימי מלחמת העולם השנייה . פעל למען קבלת החלטת כ"ט בנובמבר ולמען הקמת מדינת ישראל . על שמו נקרא כפר סילבר . הס זֹון - מאבק פנימי קשה ביישוב ההתנקשות בלורד מֹוין הוכיחה להנהגת היישוב עד כמה המאבק המזוין של האצ"ל ולח"י מזיק ליישוב . הנהגת היישוב סברה כי כל עוד נמשכת המלחמה אין לפעול בכוח נגד בריטניה . לדעת ההנהגה , רמזה הקמת הבריגדה היהודית על שינוי במדיניות הבריטית בשאלת ארץ ישראל , והיה קיים סיכוי כי לאחר המלחמה יוכל היישוב להגיע להסכם על הקמת מדינה יהודית . הנהגת היישוב סברה שפעולות האצ"ל ולח"י מרחיקות את הסיכוי הזה . נוסף על כך ראו דוד בן גוריון , יושב ראש הנהלת הסוכנות , וחברי הנהלת הסוכנות היהודית במעשי האצ"ל ולח"י ניסיון של מיעוט לכ ּ ֹות על היישוב דרך שאינה מקובלת על הרוב , ומשום כך דרשו משני הארגונים להפסיק את פעילותם . האצ"ל - בהנהגת מנחם בגין - סירב , ואילו לח"י החליט להגביל את פעילותו . בחודשים דצמבר - 1944 פברואר 1945 התקיימה בארץ תקופת הסזֹון : חברים מן ה"הגנה" שהשתתפו בפעולה זו עקבו אחרי חברי האצ"ל , עצרו וחקרו אותם , ובמקרים אחדים הסגירו אותם לידי הבריטים . חברי ה"הגנה" מסרו לידי הבריטים שמות של כ700- חברי האצ"ל ומתוכם הצליחו הבריטים לעצור כ300- איש . פעולות ההסגרה עוררו מחלוקת קשה בקרב חברי ה"הגנה" וביקורת ביישוב . למרות סערת הרוחות הקשה שהתחוללה בין חברי האצ"ל , קרא מנחם בגין , מפקד הארגון , לאנשיו להימנע מתגובה - כדי למנוע מלחמת אחים . הרצח עורר הדים שליליים בארץ ובעולם . צ'רצ'יל , ראש ממשלת בריטניה , שניסה לגבש מדיניות שתביא להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל , תקף בחריפות את המעשה . חיים ויצמן , נשיא התנועה הציונית , הכריז כי היישוב " יעקור מן השורש את הרע הזה . " גם האצ"ל הסתייג מן הרצח וכינה את המעשה "טרגדיה בקהיר . "

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר