עמוד:66

המאבק בבריטניה מתחדש לאחר הניצחון הבריטי באל-עלמיין ַ ב2- בנובמבר , 1942 כשהוסר האיום הגרמני מעל המזרח התיכון , שינתה בריטניה את מדיניותה כלפי היישוב בארץ . הפסקת התמיכה הבריטית בפלמ"ח הייתה מן הסימנים הראשונים לשינוי המדיניות הבריטית , ובעקבותיה ירד הפלמ"ח למחתרת . בסיסי הפלמ"ח הועתקו לקיבוצים , ושם חילקו אנשיו את זמנם בין אימונים לבין עבודה לצורך מימון שהותם בקיבוץ . מחצית החודש עבדו חברי הפלמ"ח , ובמחצית האחרת - התאמנו . בפברואר 1944 הכריז מנחם ּבגין ֵ , מפקדו החדש של ארגון האצ"ל , על מרד בממשלת בריטניה . חברי האצ"ל החלו לפעול נגד גופים שביצעו את מדיניות " הספר הלבן" אך לא נגד חיילים בריטים ולא נגד בסיסיהם בארץ , מכיוון שהמלחמה בגרמניה הנאצית עדיין לא הסתיימה . חברי האצ"ל פגעו במבנים ובמוסדות ממשלתיים של הבריטים : הם חיבלו באותם משרדים שבהם ישבו נציגי השלטון שמנעו מיהודים לרכוש קרקעות , ופוצצו את בניין הבולשת הבריטית בירושלים . הם גם ניסו להשתלט על תחנת השידור ברמאללה , כדי לשדר את דב ַ ר המחתרת מתחנת שידור ממשלתית - אך נכשלו במשימתם זו . הבריטים מצ ִ דם חידשו את החיפושים אחר נשק בלתי לגאלי , הטילו על מי שהחזיק בו קנסות כבדים ודנו אותו לתקופות מאסר ארוכות . כך הלך והתרחב הניתוק בין היישוב היהודי בארץ ישראל לבין הבריטים . נוסף על שיטת המעצרים הייתה לבריטים עוד שיטת ענישה - הגליה מארץ מעפילים שהיו בעת הפיצוץ על האנייה ּפטִריה ַ יישארו בארץ , אך האחרים , שעדיין לא עלו לאניית הגירוש - יותר מ 1 , 730- עולים , גורשו למא ּ וִרצ ִ יּוס . ב . האנייה סטרּומה - בנמלי רומניה התאספו אלפי פליטים שביקשו להגיע לארץ ישראל . 769 אנשים עלו על סיפונה של סטרּומה , והיא יצאה אל לב הים השחור בדצמבר . 1941 לנוסעים שעל האנייה לא היו רישיונות עלייה , ובהגיעם לנמל איסטנבול שבטורקיה החלו לנהל משא ומתן להשגתם . רק לאחר הפצרות מרובות נעתר הנציב העליון בארץ , מק-מייקל , למקצת הבקשות ; הוא התיר לנוסעים בני 16-11 להיכנס לארץ . ואולם , עוד לפני שהגיע האישור החליטו שלטונות טורקיה לא להתיר לאנייה להמשיך ולעגון בנמל , והיא נגררה אל הים השחור . למחרת הגירוש , ב23- בפברואר , 1942 כאשר תיקנו בלב ים את מנוע האנייה המקולקל , נשמע פיצוץ אדיר - והאנייה על נוסעיה - מלבד ניצול אחד - טבעה בים . יישובים חדשים מוקמים בארץ ישראל אף שמדיניות " הספר הלבן" הגבילה רכישת קרקעות , מצא היישוב גם במהלך המלחמה דרכים לרכוש קרקעות ולהקים יישובים חדשים . ההתיישבות הייתה גם אמצעי שנועד לסייע לפעילות המדינית ; היישובים הוקמו במקומות שיוכלו לסייע בעתיד בקביעת גבולות המדינה ו ְ יקלּו על הגנתה . 45 יישובים חדשים , רובם קיבוצים , הוקמו ברחבי הארץ בתקופת המלחמה . בהם - מנָרה , רמות נפתלי , בית הלל ו שּ אר ְ י ׁ ּוב - בצפון הארץ , בית הערבה - בצפון ים המלח , ויד מרדכי , ניצנים , ניְרע ָ ם , גב ַ ְרע ָ ם ובארות יצחק - בדרום הארץ . חשיבות מיוחדת הייתה להתיישבות בנגב . ב1943- הוקמו בנגב שלושה מצ ְ ּפ ִ ים - בית א שֶּ ל , גבולות ורביבים . למצפים הייתה מטרה כפולה : האחת - לבחון את התגובה הבריטית להתיישבות ּבמקֹום אסור לפי הוראות " הספר ְ הלבן , " והשנייה - לערוך ניסויים חקלאיים , כגון בדיקת שיטות לעיבוד אדמות המדבר הצחיחות ובדיקת סוגי גידולים המתאימים לקרקע ולאקלים המדבריים . מנחם ּבגין ֵ - ( 1992-1913 ) מפקד האצ"ל ומדינאי . עמד בראש תנועת בית"ר בפולין . הגיע לארץ בשנת 1942 והיה למפקד האצ"ל . לאחר הקמת המדינה ייסד את "תנועת החירות . " היה חבר כנסת ברציפות החל בכנסת הראשונה , ולאחר שנים רבות באופוזיציה , נבחר לראשות הממשלה במהפך פוליטי . ( 1977 ) מנחם בגין כיהן כראש ממשלת ישראל בשנים . 1983-1977 ב26- במרס 1979 חתם על הסכם השלום הראשון - עם מצרים , הגדולה במדינות ערב ; ועל כך זכה בפרס נובל לשלום עם נשיא מצרים , אנּואר אל-סאדאת . בשנת , 1983 במהלך מלחמת לבנון , התפטר מכהונתו כראש הממשלה והסתגר בביתו . כרוז נגד הנציב העליון מק-מייקל לאחר טביעת האנייה סטרּומה הכרוז הופץ ללא חתימה .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר