עמוד:63

ההשתתפות במאמץ המלחמתי מחזקת את היישוב ההתגייסות לעזרת בריטניה בשנות המלחמה ביטאה את רצון היישוב להשתתף ּב ְ מיגּור גרמניה הנאצית וכן להשיג תמורה מדינית לאחר המלחמה - ביטול " הספר הלבן" וחידוש העלייה וההתיישבות . האינטרס של היישוב התחזק במהלך שנות המלחמה כי רבים מּב ְ ני היישוב עלו מארצות אירופה וביקשו להושיט עזרה בכל דרך למשפחותיהם ואולי אף להצילן . השתתפות היישוב במאמץ המלחמתי סייעה ליישוב בכמה היבטים - צבאי , כלכלי ומדיני : א . היבט צבאי - השתתפות היישוב במלחמה העניקה הכ ׁשְ ָרה צבאית ללוחמים . הכשרה מע ֵ ין זאת לא הייתה אפשרית ּב ִ תנאי הפעילות של המחתרות . לאחר המלחמה סייעו חיילי הבריגדה בארגון " הבריחה" של ניצולי השואה וההעפלה , וכן באיסוף נשק באירופה עבור ה"הגנה . " שירות החיילים היהודים בצבא הבריטי כיחידים , ושירותם במסגרת הבריגדה - האימונים שעברו והניסיון שרכשו - סייעו במלחמת העצמאות ובבניית כוחו של " צבא הגנה לישראל . " גם שיתוף הפעולה עם הבריטים - במסגרת הפלמ"ח , באימונים ובהתנסות בפעולות מודיעין כלוחמי קֹומנדֹו , כחבלנים , כמאתֵרי מידע - היה לנכס שסייע ליישוב במאבקו לעצמאות . ב . היבט כלכלי - כ500- מפעלי תעשייה הוקמו בארץ ישראל בשנות המלחמה - מרביתם באזור המרכז , ורבים מהם התרחבו והתחזקו . התפתחות התעשייה : תעשייה צבאית ותעשייה אזרחית - ביססו את כוחו של היישוב לקראת מאבקו לעצמאות . ג . היבט מדיני - הסיוע לבריטניה בשנות המלחמה היה עשוי לאפ ְשְֵ ר ליישוב לתבוע תביעות מדיניות לאחר המלחמה ( עמ' . ( 68 התפתחויות אלה חיזקו את היישוב ערב המאבק להקמת המדינה . ארץ ישראל משמשת עורף כלכלי לצבא הבריטי בתחילת המלחמה נפגעו קשה שני ענפי המשק העיקריים של היישוב - ענף הבנייה וענף הפרדסנות . הקושי לייבא מאירופה סחורות וחומרי גלם לבנייה ה ׁשְ ּב ִ ית כמעט לחלוטין את ענף הבנייה , והסיכון בהובלה דרך הים צמצם את יצוא ההדרים ופגע בענף הפרדסנות . האבטלה ביישוב העמיקה . ואולם עם התפשטות המלחמה למזרח התיכון הועברו לאזור גם כוחות צבא בריטיים גדולים , והם היו זקוקים לעורף כלכלי באזור . רק היישוב היה מסוגל לספק מוצרים , שירותים וטכנולוגיה לתחזּוק כוחותיו של הצבא הבריטי . מצב זה שינה את המציאות הכלכלית בארץ ישראל החל ב . 1941- אלפי מובטלים נקלטו בעבודות לסיוע הצבא הבריטי והועסקו בבניית מחנות צבא , בהקמת שדות תעופה ובסלילת כבישים . נוסף על כך נזקקו החיילים הבריטים למסעדות , לבתי מלון , למקומות בילוי וכדומה , וכך נוצרו עוד מקורות תעסוקה שתרמו לרווחת היישוב . גם התעשייה של היישוב נרתמה למאמץ המלחמתי של בריטניה , והצליחה להתאושש ואף ל ff ג ַ ff ֵ ג . מלט ׁ ֹות היהלומים , שהוקמו בעיקר בעיר נתניה , סיפקו יהלומי תעשייה למנועים של מטוסי הקרב ; תעשיית האופטיקה ותעשיית הגומי ייצרו חלקים לציוד צבאי - לרובים , לתותחים וכדומה . גם מוסדות ההשכלה הגבוהה נרתמו לסיוע התעשייתי הביטחוני , והתפתח המחקר המדעיהשימושי . כאלה היו : המחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית , ומעבדות של הטכניון . תעשיית הטקסטיל קיבלה הזמנות לתפירת מדים לצבא הבריטי , ומת ּפְ רֹות בית החרושת " אתא" ביצעו את ההזמנות . מוסכים עסקו בשיפוץ רכב צבאי , ותעשיות המזון התפתחו והגבירו את הייצור של שימורי מזון וממתקים הן לחיילים הן לאוכלוסייה המקומית . ובתחום הרפואה - גבר ייצור של ציוד רפואי והתפתחה תעשיית התרופות . קצב גידול התעשייה הּואט החל בסוף שנת , 1944 בשלבי הסיום של המלחמה . שיתוף הפעולה הכלכלי הגיע לממדים מרשימים כשחברת " סולל בונה" ביצעה עבודות בנייה לצורכי הצבא הבריטי ברחבי המזרח התיכון . בין היתר הקימה " סולל בונה" את בתי הזיקוק לנפט באיראן , וכשגבר החשש מפני פלישת הצבא הגרמני לארץ ישראל , בנתה מערכת ביצורים בקרבת יריחו . אספקת תוצרת תעשייתית של היישוב לצבא הבריטי בעת מלחמת העולם השנייה , במיליוני לא"י ) לירה ארץ ישראלית (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר