עמוד:54

למפעל הציוני מקורה בסכסוך מעמדי . ההתנגדות תחדל - אם תיּכֵרת ברית ידידות בין הפועלים היהודים לפועלים הערבים . לדעתו , האפנדים ֶ , בעלי הקרקעות העשירים , הם שעוררו את המתח בין יהודים לערבים . בן גוריון הציע להקים ארגון פועלים משותף ליהודים ולערבים . לדעתו , ארגון משותף יתרום להפחתת המתח המעמדי בין הצדדים . אבל בעקבות מאורעות תרפ"ט הבין בן גוריון כי ההתנגדות הערבית למפעל הציוני , מקורה בסכסוך לאומי . מול התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל ניצבה תנועה לאומית אחרת והיא ריכזה סביבה המונים . עם זאת ראה בן גוריון בפלסטינים חלק מן האומה הערבית ולא אומה בפני עצמה . בתחילת שנות ה30- הציע בן גוריון תכנית לפתרון השאלה הערבית . הנחות היסוד של תכניתו קבעו כי " ארץ ישראל יעּודה לעם היהודי ולערבים היושבים בתוכה . " כלומר , ארץ ישראל יעּודה לכל העם היהודי באשר הוא , ּומּב ֵ ין הערבים - רק לאלה המתגוררים בה באותה תקופה . זכות העם היהודי כולו - בארץ ובתפוצות - לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה נובעת " מהקשר הבלתי ניתק של העם העברי עם מולדתו ההיסטורית . " בן גוריון הציע תכנית שכללה כמה שלבים , ובמסגרתה יוקם בארץ משטר חוקתי , והיהודים והערבים ייהנו מזכויות שוות ומלאות בלי שע ַ ם אחד ישלוט על האחר . לפי התכנית , בתקופת ביניים יימשך השלטון המנדטורי , ולנציב העליון יהיו סמכויות מלאות בכל הקשור לענייני ארץ ישראל . רק כאשר יהיה שוויון מספרי בין היהודים לערבים , יסתיים המנדט הבריטי , ותקום מדינה עצמאית שתכלול שני קנטֹונים לאומיים - יחידות לאומיות בעלות אוטונומיה מסוימת . הקנטֹונים יהיו חלק מן הפדַרציה הארצישראלית , וינהלו אותה שני בתים : בית עליון - שבו תהיה נציגות שווה לשני העמים , ובית תחתון - שיבטא את היחס המספרי בין העמים . ב . זאב ז'בוטינסקי , מנהיג הֵרביזיוניסטים פתרון שונה לחלוטין לשאלה הערבית הציע בשנות ה20- זאב ז'בוטינסקי . ז'בוטינסקי האמין כי הערבים ישלימו עם הציונות , שמטרתה יצירת " רוב עברי" בארץ ישראל בשתי גדות הירדן - רק כאשר יבינו כי אי אפשר לעקור אותה מן הארץ . כל עוד יחשבו הערבים כי ביכולתם להיפטר מן היהודים - יפעלו להגשמת תקווה זו , ורק כאשר תאבד תקוותם זו - תיסלל הדרך להסכם מרצון . ז'בוטינסקי טען כי הערבים בארץ ישראל הם " אּומה חיה" ואינם אספסּוף ְ . הם רואים ביהודים מתיישבים זרים , ו"עדיין לא קרה שקבוצת ילידים קיבלה ברצון מתיישבים מן החוץ , גם אם מְרחב המחיה שלה היה רחב , והשטחים הפנויים היו רבים . " לדעתו , משום כך תוכל ההתיישבות היהודית להתקיים בהווה רק בחסות כוח , " קיר ברזל , " שאותו לא תוכל האוכלוסייה המקומית לפרוץ . במושג " קיר ברזל" התכוון ז'בוטינסקי לכוח צבאי יהודי בחסות בריטניה . הוא שלל אפשרות שכוח צבאי בריטי יגן על היישוב . לדבריו , רק בעתיד , כאשר תאבד לערבים כל ֹ ַ תקווה להיפטר מן היהודים , לאחר שתיסתם כל ּפִ ְרצ ָ ה ב"קיר הברזל , " תגיע ׁש ְ עתה ָ של התגובה המתונה - ואז יחלּו מנהיגים שקולים במשא ומתן שיהיה מבוסס על ויתורים הדדיים ועל שמירת הזכויות של התושבים . זאב ז'בוטינסקי נואם בווינה , 1931 פגישה בין שיח'ים ערבים מעבר הירדן לבין נציגי הסוכנות והיישוב , ירושלים , 1933 בתמונה , משה ׁשֵרת ויצחק בן צבי ) עומדים , שני ושלישי מימין ;) אברהם שפירא ) יושב , ראשון מימין ;) חיים ארלוזורוב , חיים ויצמן ) יושבים , רביעי וחמישי מימין . )

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר