עמוד:48

הנהגת היישוב נוקטת מדיניות של הבלגה בשבועות הראשונים של המרד הערבי ( שהחל באפריל ( 1936 נמנעו הבריטים מלנקוט פעולה ממשית להפסקת מעשי האלימות , וה"הגנה , " באמצעות סניפיה ביישובים , פעלה להגנת היישובים ולהדיפת התוקפים . לפעילותה של ה"הגנה" בגל מאורעות זה סייעה התארגנותה , שהחלה בראשית שנות ה30- עם הקמת המפקדה הארצית . משלב זה חולקה הארץ לאזורים , ובראש כל אזור עמד מפקד שדאג להגנת היישובים . כחלק מסידורי הביטחון נבנו ביישובים עמדות הגנה , חוזקו גדרות ביטחון ושוריינו תאי הנהג במשאיות ובאוטובוסים . בצד התארגנות זאת התלבטה הנהגת היישוב בשאלה , כיצד להגיב על הטרור הערבי : • האם יש לנקוט טרור כנגד טרור ? מה הם הסיכונים בהפעלת טרור נגדי ? מה עשויים להיות הישגיו ? כיצד ישפיע טרור מצד יהודים על מדיניותה של בריטניה כלפי היישוב ? האם הבלגה לא תיחשב לחולשה ? הנהגת היישוב החליטה על מדיניות הבלגה , שמשמעותה - הגנה על יישובים שהותקפו , לחימה נגד פורעים ותוקפים , והימנעות מפעולות טרור " ע ִ יו ֵ ור , " טרור ללא הבחנה . הנהגת היישוב הציגה כמה הסברים למדיניות ההבלגה : א . הסבר מוסרי - פעולות הטרור עלולות לפגוע בחפים מפשע , ולכן יש להימנע מהן ולנקוט מדיניות של הבלגה . ההבלגה תבטא את החֹוסן המוסרי של היישוב . ב . הסבר מדיני - בשעה שמתנהל מרד ערבי בבריטים ומתרחשים מאורעות אלימים נגד היישוב - יש לחזק את הברית עם בריטניה כדי שזו לא תיסוג ממדיניותה בשאלת הבית הלאומי ולא תעצור את העלייה ואת ההתיישבות . מדיניות הבלגה תבהיר ל ּ ֹול כי היישוב הוא גוף אחראי , המעוניין בשמירת השלום והסדר . ג . ארגון הכוחות - יש לפעול לפיתוח היכולת של כל יישוב להעביר כוחות במהירות כדי להושיט עזרה ליישובים שיותקפו . ד . פיקוח על הארגון - ההסתדרות הבינה כי יש להרחיב את הפיקוח הציבורי על הארגון ולהעביר את ענייני ה"הגנה" לרשות הוועד הלאומי ( עמ' . ( 19 עתה יכולים היו גם נציגי הגוש האזרחי להשתתף בפיקוח על ארגון ה"הגנה . " הוועד הלאומי הקים ב1930- מפקדה ארצית עליונה , שהייתה מורכבת משישה נציגי ציבור : שלושה ייצגו את ההסתדרות , ושלושה את הגוש האזרחי ( עמ' . ( 20 במחצית השנייה של שנות ה30- החליטה הנהלת הסוכנות למנות חבר שביעי למפקדה הארצית העליונה , לתפקיד ראש המפקדה הארצית - רמ"א . הרמ"א מּונה ישירות על ידי יושב ראש הנהלת הסוכנות , וכך נקבעה למעשה כפיפותה של ה"הגנה" להנהלת הסוכנות . הרמ"א הראשון של ה"הגנה" היה יוחנן רטנר , שהתמנה לתפקידו ב . 1938- מתחילת שנות ה30- חל גידול ניכר במספר המצטרפים לארגון ה"הגנה , " הודות להתארגנות המחודשת של ה"הגנה" ולגידול בעלייה . גם מבחינה כלכלית ניכר שיפור במצבה של ה"הגנה . " הסוכנות היהודית החלה לתמוך בארגון , אמנם בסכומי כסף קטנים , ובעזרתם הצליחה ה"הגנה" לרכוש נשק ולהבריחו ליישוב , לייצר נשק באופן עצמאי , ולערוך קורסים למפקדים . כספים הופנו גם לב ִ יצ ּ ָרן של נקודות יישוב מבודדות ולשיפור דרכי התחבורה ביניהן . תעודה טקס ההצטרפות ל"הגנה" פרטי הטקס גובשו בחוקת ה"הגנה" שהתגבשה ב . 1924- המצטרף ל"הגנה" השתתף בטקס חשאי , במהלכו הניח ידו על ספר תנ"ך , וקרא את הפסקאות הבאות : א . אני מתחייב בזה לשמש בהגנה במשך שנתיים , בתוך חבר פעיל ואחר כך בתור חבר בקבוצת המילואים למשך זמן לא מוגבל . ב . הנני מתחייב להיות נאמן ומסור לכל ענייני ההג' ) קיצור של השם "ההגנה" מטעמי סודיות ( ולחבריה , לעולם . ג . הריני מקבל על עצמי בזה לציית באופן מוחלט למשמעת שתדרוש ממני ההג' ולמלא אחרי כל פקודות המפקדים . ד . הריני מתחייב לשמור בסוד גמור את כל ענייני ההג' באיזה מצב שלא אמ ֶ ָ צ ֵ א לעולם . ) מ' נאור , ד' גלעדי , ארץ ישראל במאה העשרים , מיישוב למדינה , , 1950-1900 עמ' ) 260 1 למה התחייבו המצטרפים ל"הגנה" בעת השבעתם ? 2 תארו את טקס ההצטרפות ל"הגנה . " מה הייתה מטרתו ? ב1931- חל פילוג בארגון ה"הגנה : " קבוצה של חברי ה"הגנה" בירושלים , בפיקודו של אברהם תהֹומי , פרשה מן ה"הגנה" והקימה את " ארגון הגנה ב . " הפורשים מחו על החולשה שגילתה ה"הגנה" במאורעות תרפ"ט , וטענו כי בשל האיום הערבי יש להקים ארגון צבאי מצויד ומאומן היטב . אולם " ארגון הגנה ב" לא התפתח כפי שקיוו מייסדיו , וב1937- חזרו אברהם תהומי וחלק מחבריו לארגון ה"הגנה . " יוחנן רטנר - ( 1965-1891 ) הרמ"א הראשון של ה"הגנה . " עלה מברית המועצות לארץ ישראל ב . 1923- לאחר הקמת המדינה היה נספח צבאי בשגרירות ישראל במוסקבה בשנים . 1951-1948 היה אדריכל ופרופסור בטכניון .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר