עמוד:47

ארגון ה"הגנה" פועל ומתמודד עם קשיים בעת מאורעות 1921 כבר פעל ארגון ה"הגנה" להגנתן של שכונות בתל אביב ובחיפה , אך היישוב הבין כי יש להקים מפקדה ארצית ולגייס כוח הגנה קבוע - ואין להתבסס עוד על מפקדים וכוחות מקומיים . לשם כך הגבירה ה"הגנה" את קצב גיוס החברים לשורותיה , את רכישת הנשק ואת האימונים . פעיליה המרכזיים , ובראשם אליהו גֹולֹומּב , החלו לפעול להשגת נשק אם על ידי ייצור עצמי ואם על ידי הברחה ; הם אף התקינו סליקים - מקומות מסתור לנשק ולתחמושת . למרות הפעילות הזאת , לא היה ארגון ה"הגנה" ערוך לקראת המאורעות של ; 1929 השקט שהשתרר בארץ בשנים 1928-1922 האט את קצב התארגנותו . בנוסף , הנהגת היישוב לא מסרה כספים לארגון כי נהגה על פי מדיניותה , שלפיה יש לתמוך בשיתוף פעולה עם שלטונות המנדט , ולכן נמנעה מלתמוך בארגון שאינו חוקי . מאורעות תרפ"ט ( 1929 ) חשפו את מצבו הביטחוני הירוד של היישוב ואת המגבלות החמורות בכוחה של ה"הגנה . " אמנם ביישובים שהותקפו במאורעות אלה ופעלו בהם כוחות " הגנה" - ו ְ לּו גם קטנים - נהדפו רוב ההתקפות . יחד עם זה התגלה קושי רב להגן על יישובים מבודדים וקטנים , והם ננטשו לאחר קרבות ולאחר שחלק מתושביהם נרצחו . כך לדוגמה אירע ביישובים מֹוצא ָ , ה ְ רטּוב , באר טוביה וחּולדה . גם שכונות בירושלים ובחיפה נעזבו מתושביהן היהודים ונהרסו בידי הפורעים הערבים . גורלה של הקהילה הוותיקה בחברון משקף את הקשיים של ארגון ה"הגנה" ( עמ' . ( 43 עוד קודם למעשי האלימות פנו שליחי ה"הגנה" מירושלים אל יהודי חברון , הזהירו אותם ממעשי אלימות שעלולים להתרחש והציעו להם להתפנות מן העיר . אבל יהודי חברון טענו כי הם מתגוררים בעיר מד ֹ ֵרי דורות , וביניהם לבין שכניהם הערבים שוררים יחסי ׁש ְ כנּות טובה . הם גם ביקשו להימנע מלשלוח אליהם את אנשי ה"הגנה" כדי לא ליצור מתח ביחסים ביניהם לבין שכניהם הערבים . ארגון ה"הגנה" הפיק כמה לקחים ממאורעות תרפ"ט ( 1929 ) בנוגע להגברת כושרו הצבאי של הארגון ובנוגע ליכולת ההתגוננות של היישוב היהודי : א . כוחה של ה"הגנה" - יש לפעול להגדלת מספר חברי הארגון ולחזק את כוחו הצבאי בנשק ובאימונים . ב . הגנת היישובים - יש לפעול לחיזוק יכולת ההתגוננות העצמית של כל יישוב , ולע ַּ ֹות את ההתיישבות באזורים מבודדים על ידי יצירת אשכולות של יישובים . אליהו גֹולֹומּב - ( 1945-1893 ) יליד רוסיה , עלה לארץ ב1909- והיה מבוגרי המחזור הראשון של גימנסיה " הרצליה . " חבר ארגון "השומר , " ומן המתנדבים לגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה . ממייסדי קיבוץ עין חרוד וממנהיגי מפלגת "אחדות העבודה . " ממייסדי ה"הגנה , " מראשיה וממעצבי דרכה - אך נמנע מלמלא בה תפקיד רשמי . ביתו בתל אביב משמש ארכיון ומוזיאון של ה"הגנה . " על שמו נקראים מקומות שונים כמו : קיבוץ ניר אליהו בשרון , שכונת יד אליהו בתל אביב ועוד . ארגון ה"הגנה" מוקם תחושת חוסר הביטחון ואֹוזלת היד של השלטונות הבריטיים הבהירה ליישוב כי עליו לפעול להגנתו בכוחות עצמו ולהקים כוח להגנה עצמית . ביוני , 1920 בוועידת מפלגת " אחדות העבודה" שהתקיימה בקבוצת כינרת , הוקם ארגון ה"הגנה . " כעבור כשישה חודשים , כאשר הוקמה " ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל , " לקחה זו את האחריות ל"הגנה . " ההצעה לצרף את ענייני ההגנה והשמירה לתפקידי הסתדרות העובדים עוררה מחלוקת . אולם ההסתדרות נטלה עליה את התפקיד כי חשבה שענייני השמירה וההגנה הם חלק מן ההגשמה הציונית החלוצית . ההסתדרות ראתה עצמה לא רק ארגון הפועל למען העובדים , אלא גם ארגון המעורב במשימות ציוניות לאומיות רחבות וכלליות - ובהן התיישבות והגנה ( עמ' . ( 29 ארגון ה"הגנה" היה ארגון כלל-ארצי - ארגון האחראי לביטחון כל הציבור היהודי בארץ ישראל , וארגון מחתרתי - הפועל בהסתר מן השלטון הבריטי , ונתון למרּות המוסדות הנבחרים של ההסתדרות בכל הארץ . קורסים ראשונים של ארגון ה"הגנה" התקיימו במסגרת " גדוד העבודה" ( עמ' . ( 28 בד בבד גברה ההצטיידות בנשק , וסניפים של ה"הגנה" הוקמו בערים , בקיבוצים ובמושבים . הקמת ה"הגנה" עוררה התנגדות בקרב האנשים ביישוב , שסברו כי הבריטים הם אלה שצריכים להגן על הארץ ועל היישוב , וכי הקמת הארגון עלולה להגביר את ההתנכלויות של הערבים . דרכי ההגנה של היישוב בשנות ה20- ובשנות ה30- סמל ה"הגנה"

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר