עמוד:46

מבזק בשלטון המנדט הבריטי התפתחה בין הבריטים ליהודים ולערבים מערכת יחסים מורכבת . המיעוט היהודי ביקש להקים בית לאומי בארץ ישראל כפי שהובטח בהצהרת בלפור , ואילו הרוב הערבי התנגד לכך וביקש לקיים את ההבטחות שבמכתבי מק-מהֹון . בריטניה ביקשה להשיג את האינטרסים שלה במזרח התיכון ולשמור על קשרים טובים גם עם היהודים וגם עם הערבים . ביחסים בין הבריטים ליהודים ולערבים נוצר דפוס קבוע : מאורעות , ועדות חקירה , " ספרים לבנים . " גידול האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל עורר חששות בקרב הערבים והם דרשו מממשלת בריטניה להפסיק את הגירת היהודים לארץ ישראל ולאסור על מכירת קרקעות ליהודים . הערבים דרשו להקים בפלשתינה ( א"י ) מוסדות נבחרים שיבטאו את היחס בין המיעוט היהודי לרוב הערבי . ב1921- ביקר וינסטון צ ֶ 'רצ'יל בארץ ישראל והבהיר את מחויבותה של בריטניה להקמת הבית הלאומי היהודי . צ'רצ'יל הדגיש את הזכות ההיסטורית של היהודים על ארץ ישראל . דבריו עוררו מתיחות בקרב הערבים . הערבים הדגישו את זכותם להתיישב בארץ ישראל . הם השתמשו בטיעונים שונים : היסטוריים , דמוגרפיים , דתיים , ופוליטיים - ושללו את זכותם של היהודים להתיישב בארץ ישראל . בשנות ה20- פרצו בארץ ישראל שני גלי מאורעות : ב1921- וב . 1929- למאורעות ב1929- נוספה הסתה דתית שהפיצו המּופתי ְ חאג' אמין אל-חסייני והמועצה המוסלמית העליונה . כתוצאה ממאורעות 1929 התחזק מעמדו של המּופתי ְ כמנהיג הערבים בארץ ישראל והשתרשה התפיסה כי הציונות מהווה סכנה לעניין המוסלמי ולעניין הלאומי-הערבי . גל אלימות נוסף התרחש באמצע שנות ה30- באירועים שהערבים מכנים אותם " המרד הערבי , " והוא החל ב . 1936- היהודים מכנים מאורעות אלה בשם "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט . " את המרד הנהיג הוועד הערבי העליון שדרש מן הבריטים דרישות לאומיות . בנובמבר 1936 הגיעה לארץ ישראל ועדת חקירה בריטית - ועדת ּפ ִ יל - ומעשי האלימות פסקו . הם התחדשו בספטמבר - 1937 כחודשיים לאחר פרסום מסקנות ועדת פיל . לאחר חידוש המאורעות הכריזו הבריטים על הוועד הערבי העליון - ארגון לא חוקי , הדיחו את המופתי מכל תפקידיו , והוא ברח מן הארץ .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר