עמוד:35

היישוב העירוני והתעשייה צומחים רוב העולים לארץ ישראל בשנות ה20- וה30- התיישבו בערים . העיר תל אביב התפתחה , וצמיחתה ניכרה בהשקעות כספים רבות , בעיקר בענף הבניין . נבנו בתי מגורים בני שתיים ושלוש קומות , וקומות נוספות נבנו בבניינים ותיקים . בירושלים ובחיפה נבנו שכונות חדשות . ככל שגדל קצב העלייה וגבר הביקוש לדירות מגורים , האמירּו מחירי הקרקע ומחירי הדירות לרכישה ולהשכרה . בשנות העלייה הרביעית התגבשה תכנית להקים עיר מודרנית בעמק יזרעאל , שתשמש בירת העמק ותספק שירותים שונים ליישובים החקלאיים סביבה . וכך תוכננה הקמת העיר עפולה ( ליד הכפר הערבי פּולה . ( העיר עוצבה בידי אדריכל שתכנן בה מרכז מגורים , מרכז מסחרי , אזור תעשייה , מרכז תרבות - ואפילו בית אופרה . עבודות הבנייה החלו ב , 1925- אבל הפער בין החזון לבין הביצוע היה גדול , והקמת העיר נכשלה . ענף הבנייה בערים שימש מקור תעסוקה לפועלים רבים , שעסקו בעבודות בנייה , בייצור חומרי בנייה ובהובלתם . בימי העלייה החמישית השתלבו גם עולים אקדמאים מגרמניה בעבודות בנייה בערים . עוד מקור תעסוקה קשור בהקמת תחנות כוח . פנחס רּוטנּבְרג קיבל ב1921- מן הממשלה הבריטית זי כּ יֹון להקמת תחנות כוח לאספקת חשמל בארץ ישראל . רוטנברג בנה בנהריים , על גדֹות נהר הירדן , תחנת כוח שנועדה לספק חשמל לכל היישוב בארץ והיא נחנכה ב . 1932- מפעלים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה20- ובשנות ה30- שימשו מקור תעסוקה לאלפים מבני היישוב . בעלי הון פרטי הקימו מפעלי תעשייה כמו לדוגמה : ff " מן , " בית חרושת לשמן ולסבון ו"מ ֶ ל ֶ ט , " בית החרושת למלט - שניהם בחיפה ; ובתל אביב - מפעל להכנת לב ֵ נים " סיליקט . " מפעלי תעשייה נוספים הוקמו בעזרת ההון הפרטי : מפעל הא ff לג בצפון ים המלח ומפעל האשלג הדרומי בסדום , בית החרושת לביסקוויטים ודברי מאפה - " פרּומין , " מפעל הטקסטיל - " לֹודז ִ 'יה , " מפעל לייצור זכוכית " פניציה , " ועוד אחרים . ב1939- אף החלו לפעול בתי הזיקוק בחיפה . ּב ְ צ ִ דם של מפעלי התעשייה הוקמו גם בתי מלאכה וגם הם היו מקור פרנסה לאלפי עולים . על ההתפתחות הכלכלית מעידים גם סוכנויות ביטוח שנפתחו בשנות ה30- עם בואה של העלייה החמישית , וגם כמה בנקים קטנים שייסדו עולים מגרמניה . בתל אביב נפתחה ב1935- הבורסה לניירות ערך . התפתחות ענפי הכלכלה העירונית חייבה מתן שירותים לעובדים . וכך קמו מסעדות רבות ששירתו את העובדים וסיפקו להם ארוחות ומשקה . את ימי העלייה הרביעית מאפיינת במיוחד הקמת הקיֹוסקים , לכן ּ ּונתה תל אביב " עיר של קיוסקים" או " עיר של ס ּ וֹות גזֹוז . " המסחר בערים ff ג ִ ff ג ֵ , ובימי העלייה החמישית הוקמו בתי קפה , קֹונדיט ֹ וריֹות , חנויות לבגדים אופנתיים , חנויות תמרוקים ובתי מרקחת - ותרבות המסחר בארץ ישראל החלה לשגשג . תעודה החיים בתל אביב בשנות ה , 20- דוד איזמוז'יק דוד איזמוז'יק , ) 1953-1873 ( ממייסדי אחוזת בית , עסק במסחר . בין יתר פעולותיו הציבוריות השתתף במועצת העיר תל אביב והיה סגנו של מאיר דיזנגוף , ראש העיר . הדבר היחיד שמשך את העולים לתל אביב היה זה , שמצאו בה את כל הנוחיות שהיו רגילים בה באירופה : מ ָ אֹור אל ֵ ֵ ְקטִרי ְ , מים , קצת ניקיון , סינ ִ מ ֵ ָ ה , א ֹ ּפָרה ותאטרון , וגם בתי ספר פחות או יותר משוכללים . בין העולים היה מספר מסוים של אנשים עשירים , שמילאו את ההוטלים וה ַ ּפנ ְ סיֹונ ְ ים ִ , והם התנפלו על הדירות הפרטיות והתחרו זה בזה בהעלאת שכר הדירה [ ... ] פנחס רּוטנּבְרג - ( 1942-1879 ) מהנדס , מייסד חברת החשמל . המציא שיטה לבניית סכרים לניצול כוח המים ולהפקת חשמל . השתתף במהפכת 1917 ברוסיה . ב1919- עלה לארץ ישראל ובמאורעות 1921 היה מראשי ה"הגנה" בתל אביב . קיבל זיכיון להפקת חשמל ממי הירדן והירימּוך . ב1928- החל בהקמת תחנת הכוח בנהריים . כאשר הושלמה העבודה , חוברה ארץ ישראל כולה , מלבד ירושלים , לתחנת חשמל אחת . נבחר לראשות הוועד הלאומי ב . 1940- פועלים במפעל הטקסטיל "לודז'יה , " שנות ה20- המפעל נקרא על שם העיר לֹוְדז' בפולין , ׁשממנה באו מייסדיו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר