עמוד:33

ללא מיון , לעומת הקבוצה הקטנה שהקפידה על בחירת חברים , וצירפה אליה מעטים בלבד לאחר מיון קפדני . הקבוצה הגדולה שאפה לפתח בצד החקלאות ענפי משק בתחומי המלאכה והתעשייה ולספק בעצמה את רוב הצרכים של חבריה ; זאת בשונה מן הקבוצה הקטנה , שהתבססה על חקלאות בלבד . בקבוצה הגדולה , כמו בקבוצה הקטנה , הונהגו קופה משותפת , חדר אוכל משותף , בית ילדים משותף ומערכת של חינוך משותף . שתי הקבוצות הגדולות הראשונות שהוקמו ב1921- היו עין חרוד ותל יוסף . עוד צורת התיישבות שהוקמה בשנות ה20- הייתה - מושב העובדים . מושב העובדים הראשון שהוקם ב1921- היה נהלל , ומיד אחריו הוקם כפר יחזקאל . מייסדי מושב העובדים רצו לשמור גם על האופי השיתופי של ההתיישבות וגם על התא המשפחתי . וכך נקבע כי אדמת מושב העובדים תהיה בבעלות לאומית ; המתיישבים קיבלו את האדמות בחכיָרה ( קבלת נכס לשימוש לזמן ממושך תמורת מחיר מוסכם ) ולא היו רשאים למכור אותן או לחלק אותן לחלקֹות . לכל אחד מהמתיישבים הּוקצתה ְ יחידת משק , והוא עיבד אותה בעצמו . כדי להימנע מניצּול וכדי לדבֹוק בעקרונות השוויון והשיתוף , הוחלט כי העבודה במושב העובדים תהיה עבודה עצמית ולא תסתמך על עבודת שכירים . עיקרון נוסף שעליו התבסס מושב העובדים הוא העזרה ההדדית , והחברים התחייבו לסייע זה לזה בעונות הבוערות ולהושיט עזרה למשקים חלשים שנקלעו לקשיים מיוחדים . נקבע כי מכירת תוצרת המושב תיעשה במשותף ולא באופן פרטי . בשנות ה20- וה30- נרכשו באזור השרון ובמישור החוף קרקעות והוקמו יישובים בהשקעות ההון הפרטי . יחידים וגם חברות רכשו קרקעות בכספם הפרטי והקימו מושבות - צורת יישוב שהוקמה כבר בימי העלייה הראשונה . כך קמו מושבות חדשות - מגדיאל , רמתיים , רמות הׁשב ָ ִ ים , רעננה , הרצליה , גת רימון , כפר גנים , בני ברק ועוד . המתיישבים במושבות היו בעלי משפחות שעלו לארץ ישראל בלי ניסיון חקלאי כלשהו , ומשום כך רבים מהם לא הצליחו לנהל משק חקלאי במשך תקופה ממושכת . ברוב המושבות בשרון היה ענף החקלאות העיקרי - ענף ההדרים , בצד גידול עופות . לפרי ההדר היה ביקוש רב באירופה ובעיקר בבריטניה . ענף ההדרים שגשג , ובעלי הפרדסים הצליחו לכסות את השקעותיהם , לרכוש עוד אדמות ולנטוע פרדסים חדשים . ב , 1924- בראשית ימי העלייה הרביעית , היו ליישוב כ11- אלף דונם פרדסים , ואילו לאחר חמש שנים , ב1929- כבר היו ליישוב כ46- אלף דונם פרדסים . ענף ההדרים המתפתח תרם לגידול במספר העוסקים בחקלאות במושבות . מיון פרי הדר ואריזתו , רחובות התמונה צולמה בין השנים . 1939-1934 נראים בה פועלות ופועלים יהודים וערבים . המושבה רמות הׁש ָ בים ִ מציגה את הישגיה בתהלוכת העדלידע , תל אביב , שנות ה30-

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר