עמוד:21

לתנועה הציונית מוסדות מייצגים בארץ ישראל ב1921- הוחלף ועד הצירים בהנהלה הציונית של ארץ ישראל , ומקום מושבה נקבע בירושלים . ההנהלה הציונית של ארץ ישראל הייתה כפופה להנהלה הראשית של ההסתדרות הציונית שישבה אז בלונדון . בראשה של ההנהלה הציונית בלונדון עמד חיים ויצמן , והיא זו שניהלה את המדיניות הציונית והכריעה בנושאים המרכזיים . ההנהלה הציונית של ארץ ישראל הייתה מורכבת ממחלקות , כמו ממשלה . בין מחלקותיה : המחלקה המדינית , מחלקת העלייה , מחלקת ההתיישבות , מחלקת העבודה ומחלקת החינוך . מחלקות אלה פעלו כל אחת בתחומה והיו בקשר עם המחלקות המקבילות להן בממשלת המנדט . ההנהלה הציונית של ארץ ישראל עסקה גם ברכישת אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים . ממשלת המנדט מכירה במוסדות הנבחרים של היישוב המוסדות הנבחרים ייצגו את היישוב היהודי בארץ ישראל לפני הממשל הבריטי במשך כל תקופת המנדט . ממשלת המנדט הכירה בהם והגדירה את סמכויותיהם ואת מעמדם ב1928- בתקנות המכונות תקנות כנסת ישראל . " כנסת ישראל" - היה השם הרשמי של היישוב היהודי המאורגן בארץ ישראל בתקופת המנדט . תקנות כנסת ישראל אושרו בידי לורד ּפלּומר , הנציב העליון השני ( עמ' , ( 13 לאחר משא ומתן ארוך שהתנהל בין נציגי היישוב לבין נציגי הממשל המנדטורי . לכנסת ישראל השתייכו כל היהודים – גברים ונשים מגיל 18 ואילך . אישור תקנות כנסת ישראל היה הישג פוליטי ליישוב , אבל בו בזמן עוררו תקנות אלה קשיים . דוגמאות : א . ההשתייכות לכנסת ישראל - התקנות לא חייבו את יהודי ארץ ישראל להצטרף לכנסת ישראל , להשתתף בבחירות למוסדותיה ולמלא את הוראותיה . ההשתייכות לכנסת ישראל הייתה רשות בלבד ( השתתפות וֹולּונטִרית , ( וכל יחיד / ה או קבוצה יכלו להצטרף אליה או לפרוש ממנה . כנסת ישראל לא קיבלה את הזכות להיות המייצגת של כל היהודים בארץ ישראל לפני השלטון הבריטי . כל יחיד / ה או קבוצה מקרב היהודים בארץ ישראל יכלו לפנות אל ממשלת המנדט באופן ישיר ללא כל תיווך של מוסדות כנסת ישראל . התקנות אף לא העניקו למוסדות כנסת ישראל סמכויות אכיפה ָ . וכך ּ פ ָ ְרּו החרדים מכנסת ישראל בשל מחלוקת על זכות הבחירה לנשים . החרדים התנגדו שנשים יצביעו או ייבחרו , ולכן הם הצביעו בבחירות לאספת הנבחרים הראשונה ( ב ( 1920- בקלפיות נפרדות לחרדים . באספת הנבחרים הזאת עלה לדיון , ביוזמת החרדים , נושא זכות הבחירה לנשים . לאחר שעמדת החרדים נדחתה - הם פרשו מכנסת ישראל והקימו לעצמם מוסדות משלהם - בית דין , ושירותים דתיים כמו שחיטה ּכ ׁשּ ָרה וקבורה ו ְ ע ַ ד 1942 הותר להם לעסוק ברישום נישואין וגירושין . החרדים אף הציגו את בעיותיהם לפני מוסדות השלטון המנדטורי ולפני חב ֶ ר הלאומים . היכולת של יחידים להצטרף כרצונם לכנסת ישראל או לפרוש ממנה החלישה אותה . ב . סמכויות מיסוי מוגבלות - קושי נוסף שעמד לפני מוסדות כנסת ישראל מקורו באיסור שהוטל עליהם בתקנות להטיל מסים ולגבותם . איסור זה ביטא את חולשת האוטונומיה שניתנה ליישוב . בהיעדר משאבים כספיים נאלצו מוסדות כנסת ישראל להיעזר בכספי ההסתדרות הציונית , ולכן היו תלויים בה . ג . ריבוי מפלגות וארגונים - היישוב היהודי בארץ ישראל סבל מפיצול פוליטי וארגוני שהחליש את כוחו . מפלגות פוליטיות וארגונים כלכליים ומקצועיים ייצגו קבוצות שונות של תושבים , וכבר בבחירות הראשונות לאספת הנבחרים התמודדו כאמור 20 רשימות שונות ( עמ' . ( 20 חרדים קוראים להחרים את הבחירות לאספת הנבחרים

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר