עמוד:17

בהקמת מחנות צבא עבור הבריטים והשתתפו בהקמת מחנה צבא גדול עבור הצבא הבריטי בסָרפ ֵ נד ( היום - מחנה צריפין . ( העולים אף בנו בתי קברות לחללי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה . גם הנציב ּפְ לּומר הנהיג ב1927- עבודות ציבוריות כדי להתמודד עם בעיית האבטלה בקרב היישוב היהודי . ב . רישום קרקעות - כדי לתכנן את פיתוח הכלכלה של ארץ ישראל פורסמה ב1921- פקודת הקרקעות והחל תהליך של רישום הקרקעות . לצורך רישום קרקעות מסודר הוקם בית ספר למֹודדים והוכנו מפות טופוגרפיות . תהליך רישום הקרקעות היה אטי ומורכב אבל סייע ליישוב היהודי כי הקל על רכישת קרקעות . לעומת זאת אצל הכפריים הערבים - שחששו מני ׁ ּולם מן הקרקע - עורר רישום הקרקעות התנגדות . ג . נמלים - הנמל המרכזי של ארץ ישראל היה נמל יפו , אולם מתקניו היו ישנים ומימיו ְ רדּודים . לכן יזמו הבריטים עבודות לשיפוצו - הוקמו מחסנים והוגברה התאורה . ב1925- החליטו הבריטים לבנות נמל בחיפה והוא נפתח באופן רשמי ב . 1933- פיתוח הנמלים תרם לשיפור כלכלת ארץ ישראל . ד . פיתוח הערים - כדי לתכנן ולפקח על בינוי בערים קבעו שלטונות המנדט כבר ב1921- את פקודת התכנית לבניין ערים , ולפיה נערכו תכניות בינוי לכל עיר ונאסרה בנייה החורגת מן התכנון שא ּשַּ ר . בירושלים למשל עודדו הבריטים בניית שכונות חדשות אבל קבעו תקנה ולפיה ירושלים תיבנה באבן טבעית בלבד , וגם תקנות לשימור מבנים בעלי ערך היסטורי בעיר . כדי לשפר את אספקת המים לערים הקימו בטבריה מפעל מים משוכלל ; בשנות ה20- בנו בירושלים בֵרכות לאגירת מים ובשנות ה30- הניחו קו מים בין ראש העין לירושלים . ה . רפואה ובריאות - תנאי התברואה בארץ ישראל היו ירודים והיה צורך לערוך פעולות להדברת מחלות ולמניעתן . כדי להתמודד עם מגפת המלרדיה יובשו ּבִ יצֹות . כך לדוגמה יובשו ּבִ יצֹות הקי ׁ ֹון שגרמו למחלת המלריה בחיפה , והודברה מחלת הקדחת בבית שאן . ֶ כמו כן נערכו בשנות ה20- פעולות להדברת מגפות הדבר והטיפּוס שהתפשטו בארץ , והוקמו - בעיקר בכפרים הערביים - מרפאות שהשגיחו על בריאות התושבים . במרפאות אלו החלו במתן חיסונים למניעת מחלות , כמו לדוגמה , חיסון נגד אב ַ ע ְּ בּוֹות שחורות . בתי חולים ובתי מרקחת הוקמו בעיקר בערים מרכזיות . הבריטים השקיעו משאבים בעיקר בפיתוח שירותי הבריאות של האוכלוסייה הערבית , ומפקחים רפואיים נשלחו לכפרים והדריכו את התושבים בענייני בריאות . שירותי הבריאות של התושבים היהודים היו מפותחים יותר . חלקם נתמכו בידי נדבנים יהודים מחו"ל כמו למשל " ההסתדרות הרפואית הדסה , " שהוקמה בידי נשים ציוניות מארצות הברית , או " קופות החולים" שכבר פעלו ביישוב ( עמ' . ( 29 ו . חינוך - הקמתם של מוסדות חינוך עבריים החלה עוד בימי העלייה הראשונה . בראשית תקופת המנדט הבריטי התקיימה בארץ ישראל מערכת חינוך עברית , שּכללה מוסדות מגן הילדים ועד בית ספר תיכון ובית מדרש להכשרת מורים עבריים בירושלים . הממשל המנדטורי סייע בעיקר בפיתוח בתי ספר בקרב הציבור הערבי גם מכיוון שניכר בהם מחסור וגם מכיוון שהערבים היו הרוב באוכלוסיית פלשתינה ( א"י . ( מדיניות זו ננקטה גם מתוך הבנה , שהיישוב היהודי יוכל להמשיך לפתח בעצמו את מוסדות החינוך שלו . סלילת כביש חיפה-נצרת , 1925

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר