עמוד:86

הבחירות : שעתו הגדולה של האזרח בחודשים שלפני הבחירות אפשר להבחין בפעילות רבה ברחבי המדינה בנושא הבחירות : ברחובות מוצבים שלטי חוצות המציגים את המועמדים ואת דעותיהם ; על גבי לוחות המודעות ובעיתונות מפרסמות המפלגות את תמונותיהם של המועמדים ובצידן דברי הסבר ותעמולה למען בחירת המפלגה ומועמדיה לשלטון ; ברחבי הארץ נערכים חוגי בית שבהם המועמדים פוגשים את הציבור ומנסים לשכנעו לתמוך בהם ; ברדיו ובטלוויזיה מתקיימים שידורי תעמולה ; בכיכרות הערים נערכות עצרות תמיכה מסעם המפלגות ; אספות וכינוסים נערכים בכל יישוב . תומכי המפלגות ופעיליהן עוסקים בחריצות בחלוקת סטיקרים , בהפצת חולצות הנושאות את שמות המתמודדים ובאמצעים שונים שנועדו להבליט את המפלגות ואת המועמדים המועדפים עליהם ; בני נוער רבים מעורבים בפעילות בדרכים שונות ומסייעים למפלגה שהם תומכים בה . תשומת לב רבה מרוכזת באמצעי התקשורת : הרדיו והטלוויזיה המשדרים תשדירי תעמולה מטעם המפלגות , ותשדירי פרשנות ובהם מומחים מופיעים ומביעים דעתם על ההתפתחויות במערכת הבחירות . המועמדים מסיירים ברחבי הארץ , מופיעים בסניפי מפלגות ובעצרות מקומיות , מסיירים בשווקים וברחובות ונואמים בכיכרות הערים . זהו הרגע הגדול של ה"אזרח הקטן . " האזרחים פוגשים במועמדי המפלגות , לוחצים ידיים , מחליפים דעות , מביעים תמיכה והסתייגות . הפוליטיקאים "יורדים אל העם " ומבקשים את תמיכתו בהם . תעמולת הבחירות מורגשת בכול והיא שיחת היום . מורגשים סממנים של מאבק ותחרות על קולות העם . העיתונות ממלאת תפקיד חשוב בבחירות . היא מנסה לעניין את הציבור בפרשיות שונות , מציגה הצהרות של המועמדים , מפרסמת מאמרי פרשנות וניתוח ומציגה תוצאות של סקרי דעת קהל בנושאי הבחירות : איזה מועמד מוביל בסקרים ? מה הן דעות הציבור בנושאי הוויכוח ? למערכת הבחירות יש גם צד כלכלי . ההוצאות למימון פעילות המפלגות והתעמולה הן גדולות מאוד , והפעלת מערכת הבחירות בקלפיות ברחבי הארץ כרוכה בהוצאות רבות . המפלגות זקוקות לאמצעים כספיים כדי לממן את פעילותן . החוק מקציב למפלגות כספים להיחנט | "jyn על השיטה המעורבת בגרמניה בגרמניה קיימת שיטה מעורבת המשלבת את השיטות הארצית והאזורית . בשיטה זאת האזרח בוחר בשני פתקים : בפתק אחד הוא בוחר מועמד לאזור , ובפתק השני הוא בוחר מועמד לבחירות הארציות . המצדדים בשיטה זאת מצביעים עליה כעל שיטה המשלבת את היתרונות של שתי השיטות . להרת / 0 הערן המשתתפים בבחירות לכנסת ( באחוזים מתוך כלל בעלי זכות הבחירה במדינה ) הכנסת אחוז המצביעים הראשונה 86 . 9 % השנייה 75 . 1 % השלישית 82 . 8 % הרביעית 81 . 6 % החמישית 81 . 6 % השישית 83 . 0 % השביעית 817 % השמינית 78 . 6 % התשיעית 79 . 2 % העשירית 78 . 5 ° / 0 האחת עשרה 78 . 8 % השתים עשרה 79 . 7 % השלוש עשרה 77 . 4 »/ הארבע עשרה 79 . 3 % החמש עשרה 78 . 5 % שימו לב : אחוז המצביעים הוא מכלל בעלי זכות הבחירה . כלומר , הוא כולל בוחרים השוהים ברוו"ל ואינם יכולים להצביע . מכאן שאחוז ההשתתפות הוא גבוה יותר מזה שצוין בטבלה . • ראו פרק שישי , עמ י . 75-72 כאמור * , בסופו של דבר שונתה שיטת הבחירות על ידי הכנסת בשנת . 1992 אך השינוי לא היה בשיטת הבחירות לכנסת אלא בשיטת הממשל : הפרדה בין הבחירות לכנסת לבין בחירות ישירות לראשות הממשלה . כפי שהסברנו בפרק הקודם , שיטה זאת לא זכתה להצלחה ובשנת 2001 החליטה הכנסת לחזור לשיטת הממשל הקודמת תוך תיקונים מסוימים . כך עלתה שוב שאלת שיטת הבחירות לכנסת לדיון ציבורי . עיון בהצעות שהועלו בשנים האחרונות מלמד שהוויכוח מתנהל כיום בין התומכים בשיטה הקיימת , הארצית-יחסית , לבין הצעות מסוגים שונים לשיטות מעורבות , הכוללות בחירות אזוריות-יחסיות או אזוריות-רובניות המשולבות עם יסודות מן השיטה הקיימת . בוויכוח זה מתמקד הדיון בכמה שאלות : איזו שיטה מבטיחה יותר יציבות ויעילות של השלטון ? האם בית הנבחרים אמור לייצג אינטרס לאומי או אזורי ? ומהי השפעתה של השיטה על הקשרים בין הבוחרים לבין נבחריהם ? הבעיה העומדת לפני המערכת הפוליטית הישראלית היא יצירת שיטת בחירות שתבטיח ייצוגיות מצד אחד , ומצד שני תאפשר לשלטון יציבות ויכולת למשול . לפי הניסיון שנצבר במדינות הדמוקרטיות המודרניות , השיטה המעורבת מבטיחה את מרב הסיכויים להשיג מטרות אלה במשולב .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר