עמוד:85

אבל לכל שיטה יש גם מתנגדים , והם מונים את החסרונות של כל שיטה : טיעוני המתנגדים לשיטה הקיימת בישראל : . 1 ריבוי מפלגות , בעיקר ריבוי מפלגות קטנות , מקשה על הקמת ממשלה יציבה ויש צורך להקים ממשלה קואליציונית , התלויה במפלגות קטנות . המפלגות הקטנות מקבלות משקל רב שהוא מעבר לכוחן , ומעמידות דרישות רבות לוויתורים מצד מפלגת השלטון . כתוצאה מכך נגרמים משכרים ממשלתיים ונפגעת יציבות השלטון . ההסכמים הקואליציוניים בין המפלגות המרכיבות את הממשלה גורמים לעתים קרובות לחוסר יעילות בעבודת הממשל . . 2 בשיטה זאת אין ייצוג לאזורים השונים במדינה , ואין די טיפול בבעיותיהם . . 3 בשיטה זאת אין די קשר בין הנבחרים לבין הבוחרים , כי הנבחר מרגיש שהוא מחויב למפלגתו ולא לאזרחים שבחרו בו באזורים השונים של המדינה . טיעוני המתנגדים לשיטה האזורית-רובנית : . 1 בזבוז קולות גדול . קולות רבים הולכים לאיבוד ואינם מקבלים ייצוג , כי השיטה הרובנית מעניקה ייצוג לרוב על חשבון המיעוט . יתרה מזאת : המפלגות הקטנות שלא נבחרו לבית הנבחרים עלולות לפעול מחוץ לו באופן לא-דמוקרטי . . 2 היציבות המושגת בשיטה זאת באה על חשבון קבוצות מיעוט , שאינן מקבלות ייצוג בבית הנבחרים . לעתים אפילו נוצר מצב לא רצוי שבו המפלגה שזכתה ברוב הופכת למיעוט בבית הנבחרים , וזהו עיוות של רצון הבוחרים . . 3 רק בשיטה הארצית תוכל קבוצת מיעוט לקבל ייצוג על ידי כך שתאסוף קולות של תומכים מן הארץ כולה . . 4 לדעת מתנגדי השיטה היא עלולה ליצור , או לפחות לעודד , מגמות של פיצול קבוצתי ואזורי , בעוד שהחברה הישראלית מצויה בשלבים ראשונים של גיבוש לאומי . כאמור , בשנות ה50- הועלו הצעות נוספות לשינוי שיטת הבחירות לכנסת . למשל , הצעתם של הציונים הכלליים להנהגת שיטת בחירות שיהיה בה שילוב של השיטה הקיימת ( הארצית יחסית ) עם שיטת בחירות אזורית-יחסית ( ראו מסגרת בשולי עמוד . ( 84 הצעה זאת נדחתה על ידי הכנסת . שיטת בחירות אזורית-יחסית יוצרת למעשה אחוז חסימה גבוה באזור . אם בכל אזור נבחרים , למשל , 5 נציגים , יש להשיג 20 % מקולות המצביעים באזור כדי לזכות בנציג אחד . על פי המשוער קשה יותר לרשימה להשיג 20 % מקולות המצביעים באזור מאשר 1 % מקולות המצביעים בארץ כולה , ולכן שיטה זאת יכולה לגרום לצמצום במספר המפלגות הזוכות לייצוג בכנסת . נשאלת השאלה : האם הנהגת השיטה תגרום להקטנת מספר המפלגות המיוצגות בכנסת ? התשובה לשאלה תלויה באופן פיזור התומכים במפלגות באזורים השונים . הצלחתה של מפלגה קטנה לזכות במנדט בשיטה האזורית-יחסית תלויה בשאלה אם בוחריה מרוכזים באזורים מסוימים . אם בוחריה של המפלגה מרוכזים באזורי בחירה מסוימים - היא עשויה אף להגביר את כוחה בשיטה זאת , אך אם הבוחרים מפוזרים בכל רחבי המדינה ובכל אזור שיעורם נמוך - סיכוייה לזכות במנדט הם גבוהים יותר בשיטה הקיימת . במהלך שנות ה70- וה80- הוגשו לכנסת הצעות נוספות לשינוי השיטה ( ראו הרחבה בשולי העמוד . ( הצעות אלה היו גם הן בדרך כלל ניסיונות לשלב בין יסודות משיטת הבחירות הקיימת לבין השיטה האזורית-יחסית . ההצעות לא זכו לרוב בכנסת , ונדחו . הדרישה לשינוי שיטת הבחירות גברה בסוף שנות ה80- ובמהלך שנות ה . 90- רבים טענו ששיטת הבחירות הקיימת אינה מאפשרת למפלגה כלשהי להשיג רוב בכנסת , וכי כתוצאה משיטת בחירות זאת נוצרות מפלגות קטנות רבות , שחלקן אף זוכות לייצוג בכנסת . המפלגה הגדולה המנסה ליצור קואליציה חייבת לשלב בה מפלגות קטנות , ואלה מעמידות לפניה דרישות לוויתור כנושאים עקרוניים . הצורך להתפשר ולוותר למפלגות הקטנות מביא לא אחת למשבר פוליטי ולהתפטרות הממשלה , וכך נוצרת אי יציבות שהיא מסוכנת למשטר . על כן היו שהציעו ליצור שיטת בחירות שתצמצם את מספרן של המפלגות הקטנות . אבל המפלגות הקטנות , שחששו לאבד מכוחן , התנגדו לשינוי השיטה . להרמנח . הער הצעות לשינוי שיטת הבחירות לכנסת בשנת 1971 הציע חבו הכנסת גד יעקובי מהמעון שיטת בחירות מעורבת : 30 חברי כנסת ייבחרו בבחירות בשיטה הקיימת ( ארצית-יחסית , ( ו90- חברי כנסת ייבחרו בבחירות אזוריות יחסיות ב18- אזורי בחירה ( בכל אזור ייבחרו 5 נציגים . ( ( כלומר , אחוז החסימה באזור יהיה . ( 20 % על פי הצעת יעקובי , מפלגה שלא תעבור אחוז חסימה של 3 % בחלוקת המנדטים הארציים , לא תשתתף בחלוקה זאת . הצעה זאת משלבת בין מטרות שונות : מצד אחד ייצוג אזורי , ומצד שני ייצוג ארצי . הצעת חבר הכנסת בועז מואב ( התנועה לזכויות האזרח ) בשנת : 1974 חלוקת הארץ ל24- אזורים , אשר בכל אחד מהם ייבחרו בשיטה יחסית 5 נציגים . המצביע ידרג את מועמדי המפלגה שבחר על פי העדפותיו . בכך יינתן ביטוי לרצון הבוחרים ויוחלש מנגנון המפלגה . יוזמה משותפת של המפלגות הגדולות בשנת 1988 לשינוי שיטת הבחירות : עברה בכנסת בקריאה ראשונה ברוב של 69 חברי כנסת ובהתנגדות הסיעות הדתיות . ההצעה היא לשיטה מעורבת כדי לשפר את ייצוג האזורים ולצמצם את מספר המפלגות בכנסת . ההצעה לא הגיעה לקריאה שנייה . . K חוו דעתכם על שיטת הבחירות הקיימת בישראל : האם השיטה מתאימה לישראל , לדעתכם ! הציגו נימוקים בעד ונגד השיטה מבחינת התאמתה לישראל וקבעו את עמדתכם . ג . סדרו את היתרונות של שיטות הבחירות השונות על פי סדר חשיבותם בעיניכם . שוחחו עם חבריכם על הסדר שיצרתם וסכמו את השיחה . J חוו דעתכם על הטיעון הבא : "שיטת הבחירות הרצויה ביותר היא השיטה האזורית , כי בשיטה זאת נוצרות 3-2 מפלגות , וכתוצאה מכך גדלה יציבות השלטון , והרי יציבות השלטון היא המטרה של המשטר הדמוקרטי " . הנחיה : פרקו את הטיעון למרכיביו ודונו בכל מרכיב בנפרד . לאחר מכן קבעו עמדתכם לגבי הטיעון בכללותו . . 1 הציגו נימוקים בעד ונגד הגדלת או הקטנת מספר המפלגות המיוצגות בבית הנבחרים .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר