|
|
עמוד:64
מדינת ישראל ויהדות התפוצות מראשיתה ראתה מדינת ישראל חשיבות עליונה בקשר עם יהודי התפוצות , ודבר זה התבטא בפנייה אליהם במגילת העצמאות להתלכד סביב היישוב בארץ , לעלות ארצה ולסייע בבניין המדינה . יהודים רבים עלו ארצה במסגרת העלייה ההמונית לאחר הקמת המדינה , ותוך 3 שנים וחצי הוכפלה האוכלוסייה מ 650 , 000- תושבים בשנת 1948 ל 1 , 350 , 000- בשלהי שנת . 1951 מאז עלו ארצה עוד מאות-אלפי יהודים , ובשנות ה90- הגיעו גלי עלייה גדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה . ואף על פי כן רוב העם היהודי נמצא עדיין בתפוצות , ומדינת ישראל מקיימת קשר הדוק עם הקהילות היהודיות בעולם כולו . מאז הקמת המדינה , הגישה העיקרית המקובלת בקרב הישראלים וממשלות ישראל רואה בישראל את מרכז העם היהודי ורואה בה את מדינתו של העם היהודי . לעמדה זאת יש כמה משמעויות : . 1 עידוד העלייה לישראל , בעיקר על ידי פעילות חינוכית של שליחים וסיוע ליהודים ששלטונות ארצם אינם מאפשרים להם לעלות לארץ . . 2 סיוע ליהודים הנתונים לרדיפות , לאנטישמיות ולפגיעות מצד האוכלוסייה המקומית בגולה . . 3 סיוע לקהילות יהודיות בעולם בתחום החינוך היהודי וטיפוח התרבות היהודית . nbvon . 4 ארגונים יהודיים בשיתוף עם ממשלת ישראל - לחיזוק הזהות היהודית והזיקה למדינת ישראל . מדינת ישראל רואה עצמה מחויבת לסייע ליהודי התפוצות ואחראית לביטחונם ולשלומם . מבחינתם של יהודי הגולה - קיומה של מדינת ישראל מהווה מקור להזדהות ולגאווה . הקמת המדינה שינתה את מעמדם של יהודי התפוצות ממיעוט חסר מדינה למיעוט שיש לו מדינה , ושינוי זה העניק ליהודי הגולה תחושת שייכות וביטחון . תחושות אלה עוררו אצל רבים מיהודי הגולה את הרצון להיות מעורבים בנעשה בישראל . רבים בין יהודי הגולה רואים במדינת ישראל מרכז לאומי ותרבותי של העם היהודי , ועל כן הם מגלים & א . האם רצוי לדעתכם שמפלגות לא-דתיות יהיו מעורבות בהחלטות בנושאי הדת ובבחירת מוסדות הדת במדינה ! ג . יש הטוענים שמצב היחסים בין דת ומדינה ובין דתיים וחילוניים בישראל הוא מצב של " פשרה . " חוו דעתכם על טענה זאת . ג . האם דרוש לדעתכם חוק בעניין יום הכיפורים בישראל ! נמקו עמדתכם . ד , האם דרוש לדעתכם חוק בעניין השבת בישראל ? נמקו עמדתכם . ה . כיצד מתייחסות קבוצות שונות בחברה הישראלית לחוקים בענייני דת הקיימים בישראל ! ו כיצד מתייחסות קבוצות שונות בציבור הישראלי לסמלי המדינה ! . 1 מהו הקשר בין תפיסות שונות שמקובלות בציבור לגבי ישראל כמדינה יהודית לבין עמדות בנושא סמלי המדינה ומעמד הדת בה ! oi'A . 4 בחורי 'עוינות לצולל חוגי החרדים מתנגדים בתוקף לגיוס בחורי ישיבות לצבא . לפי 'חוק שירות ביטחון תשי"ט / 1959- יכול שר הביטחון לדחות שירות של חייבי גיוס מטעמים שונים הקשורים בהיקף כוחות הצבא או מטעמים אחרים ( צורכי חינוך , התיישבות , משק לאומי , משפחה ו " טעמים אחרים . ( " על סמך הוראה זאת אפשר לדחות את השירות למי שלומד בישיבה . למעשה , המשמעות של דחיית הגיוס לבחורי הישיבות היא שחרורם משירות חובה צבאי , וכך גדל מספרם של בחורי ישיבות שאינם מתגייסים לצבא לאלפים רבים . תופעה זאת עוררה תרעומת רבה כציבור החילוני , המסורתי והדתי-לאומי . יצוין בהדגשה שבני הציבור הדתי-לאומי מתגייסים לשירות צבאי , ורבים מהם משלבים לימוד בישיבה עם שירות צבאי במסגרת "ישיבות ההסדר " והם מתנגדים לשחרור בחורי ישיבה מן השירות ( זאת תוך הסתמכות גם על ההלכה . ( במדינה , הנתונה עדיין במצב חירום ביטחוני , מעורר שחרורם של אלפים מבחורי הישיבות תרעומת רבה ורגשות התנגדות עזים . החרדים טוענים שלימוד תורה דורש התמסרות מלאה של הלומד ואף תורם לביטחון הפיזי והרוחני של המדינה , ועל כן יש לשחרר את בחורי הישיבות משירות צבאי . יש הטוענים שההתנגדות לשירות בצה"ל מקורה גם בסיבות אחרות - ההסתייגות מ"מדינה ציונית" והחשש שנוער חרדי ייצא לתרבות רעה . בוויכוח בנושא זה , כמו בנושאי המחלוקת האחרים שהצגנו , מעורבים טיעונים הגיוניים , וכן ערכים ועקרונות הטעונים בעוצמת רגשות עזה .
|
|