עמוד:62

נושאים במחלוקת בתחום יחסי דת ומדינה ' ו . בעיית נז'הו יהודי" לפי ההשקפה ההלכתית , יהודי הוא : " מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר כהלכה ובא עקב כך בבריתו של אברהם אבינו " . בהשקפה החילונית ובהשקפה הליבראלית , הגדרת "בן הלאום היהודי" תלויה בעיקר בתודעתו וברצונו של אדם , ולא במוצאו הביולוגי . לעימות רעיוני זה בין שתי ההשקפות יש גם ביטויים ממשיים , כמו שאלת ההכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי , שאלת ההפרדה בין דת יהודית ולאום יהודי , ובעיית יהדותם של בני קהילות כמו בית ישראל ( מהודו ) וביתאישראל ( מאתיופיה . ( ויכוח זה הועמד פעמים אחדות במבחן הדיון בבית המשפט הגבוה לצדק ונדון פעמים רבות בכנסת . בשנת 1970 תוקן החוק , וזהו המצב כיום . ( ראו הרחבה במסגרת ( . * י סטטוס קוו - מונח לטיני שפירושו "המצב הקיים . " מטרתו של הסדר הסטטוס קוו היא להמשיך ולקיים את המצב הקיים במצבים הנתונים כמחלוקת , וזאת כפשרה בין גישות מנוגדות . * הכותבים מצביעים על חשש מפילוג בעם לשני מחנות ומתחייבים לפעול לשמירת אחדות העם . י בין הנושאים השונים הנתונים במחלוקת בחרנו להציג 4 נושאים כהדגמה . מחלוקות קיימות גם בנושאים נוספים , fit ! מעמד הרפורמים והקונסרבטיבים במדינה ( ראו פרק רביעי , ( הוויכוח על החוקה ( ראו פרק שלישי , ( מעורבות בג"ץ בהחלטות של מוסדות הדת ( ראו פרק עשירי , ( סוגיות החינוך החרדי-העצמאי , סוגיית הכשרות , ניתוחי מתים , הפלות וקבורה . להח / ני / / yyn פרשת שליט רב סרן בנימין שליט , קצין בחיל הים , נשא אישה סקוטית לא יהודייה . שליט ביקש לרשום את ילדיו בסעיף "לאוס" בתעודת הזהות כבני הלאום היהודי , ובסעיף "דת" - כחסרי דת . שליט טען שילדיו הם בעלי זיקה יהודית-ישראלית והם מתחנכים ברוח זאת , אולם פקיד הרישום החליט לכתוב בסעיף הלאום : "לא רשום " ובסעיף הדת : "אב - יהודי , אס - נוכרייה . " שליט עתר לבג " ץ , ובג " ץ הכריע לקבל את העתירה . בית המשפט קיבל את העמדה שהמבחן להגדרת יהודי לצורך מרשם האוכלוסין אינו דתי-הלכתי אלא חילוניעממי . השופטים קבעו שרוב הציבור היהודי בישראל יקבל את הילדים כיהודים אס הם חיים ומתחנכים כיהודים ואם אמם אינה רואה עצמה כבת "דת אחרת " ( האם הגדירה עצמה כחסרת דת , ולכן סירבה להתגייר . ( הפרשה עוררה סערה פוליטית , ובשנת 1970 תיקן חוק מרשם האוכלוסין ובו הוגדר יהודי : "לעניין חוק זה , יהודי - מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר , והוא אינו בן דת אחרת " . הצדדים בוויכוח , חרדים וחילוניים , עשויים לראות בהחלטה זאת מצד אחד הישג ומצד שני - נסיגה . פשרה בנושא " דתומדינה - " הסדר הסטטוס קוו מקובל לומר שבישראל קיים "קזטטוס קוו '" בנושא דת ומדינה . הכוונה היא למעין פשרה בין רצונות מנוגדים של דתיים ולא-דתיים , מתוך רצון להשיג הסכמה בכמה עניינים ולמנוע התפרצות קונפליקט בין הקבוצות . את המקור להסדר , הידוע בשם "הסדר הסטטוס קוו , " מקובל לראות במכתב ששלחו דוד בן גוריון ואחרים בשם הנהלת הסוכנות היהודית אל הסתדרות אגודת ישראל העולמית בשנת . 1947 במכתב זה מנוסחות עמדות של הנהלת הסוכנות היהודית בכמה תחומים - שבת , כשרות , אישות וחינוך . לגבי השבת נכתב : " ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת , כמובן מתוך מתן רשות לנוצרים ובעלי דת אחרת לשבות ביום החג השבועי שלהם " . לגבי כשרות נאמר במכתב : " יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים למען הבטיח , שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה מאכל כשר " . בנושא "אישות" מציינים הכותבים את "רצינות הבעיה וקשייה הגדולים" ומוסיפים ; [ ... ]" ייעשה כל מה שאפשר למען ספק בנידון זה את הצורך העמוק של שלומי הדת , למנוע 7 חלילה חלוקת בית ישראל לשניים " . באשר לחינוך הם כותבים : " תובטח אבטונומיה [ אוטונומיה ] מלאה של כל זרם בחינוך [ ... ] ולא תהיה שום פגיעה מצד השלטון בהכרה הדתית ובמצפון הדתי של שום חלק בישראל " [ ... ] מטרת הסדר הסטטוס קוו המקורי הייתה למנוע מלחמת תרבות בין דתיים לחילוניים , למנוע קונפליקטים שיסכנו את שלמות העם ואת יציבות המדינה . עם זאת , הסדר הסטטוס קוו המקורי אינו מטפל בכל הסוגיות הנתונות במחלוקת בתחום דת ומדינה בישראל - למשל , ההסדר אינו מטפל בסוגיית "מיהו יהודי" ובנושא ההפלות . יתרה מזאת , במשך השנים נוספו עוד הסדרים שאפשר לראות בהם חלק מן הסטטוס קוו . במשך השנים חלו שינויים בהסדרים בתחום הדת והמדינה בישראל . חלק מהשינויים היו בכיוון הדתי ( לדוגמה : בתחום ניתוחי מתים ובנושא טיסות אל-על בשבת . ( חלק אחר של השינויים היה בכיוון החילוני ( לדוגמה : פתיחת מסעדות ובתי קולנוע בערבי שבת בערים הגדולות . ( הסדר הסטטוס קוו עוסק בכמה עניינים עקרוניים בתחום הדת והמדינה , אך אין בו תשובה לרבות מן השאלות והמחלוקות בין דתיים וחילונים בישראל . על כן אנו מוצאים במערכת הפוליטית הישראלית קבוצות השוללות את ההסדרים הקיימים ( מצד אחד חרדים ומצד שני חילונים , ( קבוצות המשלימות עמם או מקבלות אותם מתוך אי הסכמה ( דתייםלאומיים וליבראלים , ( וכאלה המוצאות בו פשרה ראויה ( מסורתיים . (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר