|
|
עמוד:15
להרתנח . הער עקרונות ההכרזה , חוקי היסוד וזכויות האדם בישראל בשנות ה 90 חוקקה הכנסת שני רווקי יסוד העוסקים בזכויות האדם * : בשנת 1992 נחקק 'חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . ' בשנת 1994 נחקק 'חוק יסוד : חופש העיסוק , ' ובאותו זמן תוקן גם 'חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו . ' חוקי יסוד אלה עוסקים בזכויות האדם בישראל . 'חוק יסוד : חופש העיסוק ' עוסק בזכות היסוד של האדם לחופש בתחום העיסוק , רחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו ' עוסק בכמה זכויות יסוד כמר הזכות לחיים , הזכות לשלמות הגוף , הזכות לכבוד האדם , הזכות לקניין , הזכות לחירות והזכות לפרטיות . זכויות אלה הוכרו בעבר על ידי בית המשפט העליון בפסיקותיו , אך חוקי היסוד נתנו להן מעמד של זכויות חוקתיות על-חוקיות . לפי סעיף 8 ביתוק יסור : כבוד האדם וחירותו , ' הכנסת מוגבלת ביכולתה לחוקק חוק העומד בסתירה לחוק יסוד זה . בסעיף זה נאמר : " אין פוגעים בזכויות שלפי חוק זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל " . הכוונה היא לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . לפיכך , אם הכנסת תחוקק חוק העומד בסתירה לתנאים שנקבעו בחוק היסוד , יוכל בית המשפט לפסול חוק כזה . יש הרואים בשינוי זה מהפכה חוקתית . בפסיקות שונות של בית המשפט העליון נאמר שבית המשפט רשאי לקבוע שחוק הסותר אחד מחוקי היסוד האלה הוא חסר תוקף . עולה השאלה : האם מהפכה חוקתית זאת נוגעת רק לזכויות שנקבעו במפורש בחוקי היסוד ( כמו : חופש העיסוק והזכות לפרטיות ) או שהיא כוללת גם זכויות שלא נזכרו במפורש בחוקי היסוד ( כמו : הזכות לשוויון , חופש הביטוי וחופש הדת והפולחן . ( בשאלה זאת קיימת מחלוקת בין השופטים . לפי גישה אחת , חוקי היסוד חלים לפחות על חלק מן הזכויות שלא הוזכרו בהם . נשיא בית המשפט העליון , השופט ברק , סבור שכבוד האדם וחירותו מקבל את משמעותו מערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית , והוא כולל בהם את ערכי השוויון וחופש הביטוי וערכים אחרים שהם ביטוי לכבוד האדם וחירותו במדינה . הגישה השנייה אינה רואה את חוקי היסוד ככוללים זכויות שלא נמנו בהם . על מה מתבססת הטענה שחוקי היסוד כוללים גם זכויות שאינן מנויות בהם ? כדי להשיב לשאלה זאת יש לפנות אל הסעיף הראשון של שני חוקי היסוד - סעיף שכותרתו "עקרונות יסוד " - הקובע כי : " זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם , בקדושת חייו ובהיותו בן חורין והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל " . סעיף זה , המחבר את חוקי היסוד אל ההכרזה על הקמת המדינה , מעורר שוב את שאלת מעמדה המשפטי של ההכרזה : האם חל שינוי במעמדה החוקתי של ההכרזה בעקבות חיבורה אל חוקי היסוד ! התשובה על כך אינה חד משמעית . עד לחקיקתם של חוקי היסוד בשנות ה , 90- הגישה המקובלת להכרזת העצמאות הייתה שאף על פי שהיא מבטאת את "חזון העם" ואת "האני מאמין" שלו , אפשר להשתמש בה רק לצורכי פרשנות ולא כמסמך חוקתי עליון שאפשר לבטל באמצעותו חוקים . אמנם ההתייחסות להכרזה על הקמת המדינה בחוק היסוד היא חידוש המחזק את מעמדה החוקתי של ההכרזה , אך אין הסכמה בין שופטי בג " ץ לגבי משמעותו של סעיף זה . גישה אחת , שהיא דעת הרוב , אומרת שלסעיף זה יש חשיבות לצורך פרשנות בלבד . כלומר , אין הסעיף מהווה מקור לזכויות אדם שאינן מופיעות בחוקי היסוד עצמם אולם מופיעות בהכרזה - זכויות כמו ערך השוויון וחופש הלשון , החינוך והתרבות . לפי גישה זאת , סעיף "עקרונות היסוד " בחוקי היסוד קובע כי פסיקת בית המשפט העליון , שלפיה הכרזת המדינה היא מקור פרשני בעל מעמד גבוה , היא עיקרון חוקתי . כלומר , סעיף "עקרונות היסוד " קובע עיקרון שלפיו כל חוק , כולל חוק בעניין זכויות האדם , יש לפרש באופן שמתאים להכרזת המדינה ולעקרונות הכתובים בה . הגישה השנייה , שהיא דעת המיעוט , אומרת שלסעיף זה יש מעמד עצמאי והוא מורה לכבד את זכויות היסוד ברוח עקרונות ההכרזה . לפי גישה זאת , סעיף "עקרונות היסוד" נותן לעקרונות היסוד המרכיבים אותו ( ובכללם לעקרונות ההכרזה ) מעמד חוקתי על-חוקי , וההכרזה מהווה מקורן של זכויות שאינן מופיעות בחוקי היסוד ( כמו : הזכות לשוויון . ( בפסק דין של בג " ץ אומר השופט ד' לוין שבית המשפט ראה לעצמו להשתמש בהכרזה כמקור לפרשנות ואף כיתד שאפשר להצמיד אליו את זכויות היסוד . כלומר , הוא משתמש בפסקה זאת כמקור לזכויות אדם נוספות : " חוקי היסוד [ הכוונה היא ליחוק יסוד : חופש העיסוק ' ול'חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו [ ' הביאו לשינוי דרמטי במעמדה של מגילת העצמאות , בכך שאין היא עוד רק מקור לפרשנות , אלא היא עצמה הייתה למקור עצמאי לזכויות אדם , שהרי יש להעמיד את המחוקק הישראלי בכוננו חוק יסוד בחוקת מי שאינו משחית מילותיו לריק ואינו מאחז עיניים , אלא מבקש ליתן בידי האזרח בישראל מגילת זכויות ברמה חוקתית על חוקית " . ( בג " ץ , 726 / 94 כלל נגד שר האוצר , עמ' ( 443 מעבר לוויכוח בנושא זה , הכול מסכימים כי למסמך ההכרזה על הקמת המדינה יש מעמד של מסמך יסודי המנחה את בתי המשפט ואת רשויות השלטון השונות - מסמך המבטא את אופיה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל . * על חוקי היסוד , ובכללם על חוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם , תלמדו בהרחבה בפרק השלישי , כעמודים . 37-33
|
|