עמוד:126

סקרמנט , סקרמנטים - "צינורות חסד " המצויים כידי הכנסייה , שבאמצעותם מועבר חסד מן האלוהים אל המאמין . הסקרמנט הוא הסימן החיצוני והנראה לעין של החסד . במאה ה13- קבעה הכנסייה הקתולית שבעה סקרמנטים : טבילה ; השלמת תהליך הצטרפותו של המאמין לכנסייה ( קונפירמציה ;( "סעודת האדון , " הנקראת גם הודיה ( שחזור סעודתו האחרונה של ישוע , סעודה שבה הופך היין לדמו של ישוע והלחם לבשרו ;( וידוי ; נישואין ; הסמכה לכהונה ומשיחת שמן על גופו של החולה האנוש או של העומד למות . הפרוטסטנטים ( ראו זרם פרוטסטנטי ) ביטלו חמישה מן הסקרמנטים והותירו את סעודת האדון והטבילה בלבד . עאשוךאא' - העאשוךאא ' הוא צום אותו הנהיג הנביא מחמד בעיר אלמךינה , מייד לאחר הגירתו אליה בראש חסידיו . לפי המסורת המוסלמית , ראה הנביא את היהודים צמים ביום מסוים - הוא יום הכיפורים . הנביא שאל אותם לפשר הצום , ותשובתם הייתה שצוו על הצום מפי משה . הנביא אימץ צום זה עד שנתגלו לו הפסוקים המחייבים את המוסלמים , לצום במשך חודש רמאציאן . מאז נקבע צום העאשוךאא , ' החל כיום העשירי מחרם , כצום רשות . הזרם השיעי באסלאם נתן לעאשוךאא ' משמעות נוספת - הוא קבע שהעשירי כחודש מחרם הוא יום הזיכרון לרצח חסין , בנו של עלי ונכדו של הנביא . רצח זה אירע באוקטובר , 680 במהלך קרב , שהתרחש בקרבת העיר כרבלאא , ' בין תומכי חסין לבין צבא השליטים מבית אמיה . חסין נקבר בעיר כרבלאא , ' וקברו הפך למוקד עלייה לרגל לשיעים . ביום העשוראא מקיימים השיעים , בנוסף לצום , טקסי זיכרון ואבלות לזכר חוסיין , הקרויים "תעזיה . " בטקסים אלה הם משחזרים את פציעתו וסבלו של חסין על-ידי הכאת גופם ופציעתו . עלמאא' - כינויים של חכמי הדת , המלומדים העוסקים בלימוד הקראן , הרוךית , ' ספרות השריעה וההגות . מקור השם הוא במושג "עלם , " אשר פירושו ידע דתי . חכמי דת אלה נחשבים ליורשיו של הנביא מחמד . העלמאא ' עוסקים בתפקידים דתיים מגוונים : שיפוט , פסיקה הלכתית , חינוך , ניהול הוקף , הנהגת התפילה ונשיאת דרשות . לעלמאא ' מעמד מכובד בחברה המוסלמית ובתקופות היסטוריות שונות הם אף שימשו כמתווכים בין שליטים לנשלטים . עקיבא - מגדולי החכמים יוצרי המשנה . חי בארץ ישראל במאה הראשונה והשנייה לפני הספירה . על רבי עקיבא מסופר , כי היה בצעירותו רועה צאן חסר השכלה , שבהשפעת אשתו רחל החל ללמוד תורה בהיותו בן ארבעים שנה . רבי עקיבא סבר , שנוסח התורה מכיל אינספור משמעויות בשל מקורו האלוהי . הוא תרם רבות לספרות המדרש . רבי עקיבא תמך במרד בר כוכבא וראה בבר כוכבא משיח ; לאחר כישלון המרד המשיך לעסוק בתורה עד שהוצא להורג על-ידי הרומאים . עקידה - סיפור המופיע בספר כראשית ובקראן , ולפיו ציווה אלוהים על אברהם להקריב את בנו . אברהם מילא אחר צו אלוהיו בלא היסוס , אך לפני שהניף את המאכלת על בנו נאמר לו כי אלוהים ביקש רק לנסותו . עוצמת אמונתו של אברהם באלוהים , כפי שהיא מתבטאת בסיפור העקידה , משמשת מופת למאמינים בשלוש הדתות . הפרשנות היהודית רואה בסיפור גם ביטוי להתנגדות לפולחן ההקרבה של בני אדם , שהיה נהוג כתרבויות האליליות בארץ ובסביבותיה . מסירותו של אברהם לאלוהים והבטחת אלוהים לאברהם מוזכרת ביהדות מדי יום ב " תפילת עמידה . " על-פי פרשנות הנוצרים , עקידת יצחק היא אירוע המבשר את צליבתו העתידית של ישוע . האסלאם רואה בישמעאל , בנה של הגר שפחת אברהם , את הבן שאותו ציווה אלוהים לעקוד . אחד המקורות לאמונה זו הוא פרשנות לחדית , ' שבו נאמר : "איש הגיע אל הנביא וכינה אותו "בן שני הנעקדים . " הפרשנים רואים בנעקד הראשון את ישמעאל , ובנעקד השני את אביו של הנביא מחמד , שאביו נדר נדר להקריבו לאלילים ולבסוף פדה אותו . פאולוס - מהאישים המרכזיים בתולדות הנצרות . יהודי שהיה בצעירותו ממתנגדי הנצרות . על-פי המסורת , התגלה אליו ישוע וציווה עליו להפיץ את בשורתו . בעקבות זאת נטבל פאולוס והפך לאחד ממעצבי דרכה של הנצרות . פאולוס היה הראשון שהטיף לעקרונות הנצרות בקרב לא יהודים , ובכך פתח את הפתח להפיכתה לדת חובקת עולם . פלשתים - עם שמוצאו באיי הים האגאי . הפלישתים התיישבו בשפלת החוף הדרומית של ארץ ישראל במאה ה12- לפני הספירה . הם ייסדו חמש נסיכויות : עזה , אשקלון , אשדוד , עקרון וגת . ביניהם לבין בני ישראל שררו יחסי איבה , כמתואר בספרי שופטים ושמואל . בתקופת שלטונו של המלך שאול גרמו הפלשתים לבני ישראל תבוסות כבדות , אך המלך דוד הצליח להכניעם , ומאז לא שבו לסכן את ממלכתו . על-שמם נקראה הארץ " פלשתינה . " פרוטסטנטיות - ראו זרם פרוטסטנטי פךלןאן - אחד משמות הקראן , שמשמעותו היא "המבחין בין האמת לשקר . " פרשה - פרשה היא חלק מן התורה , העוסק כנושא מסוים . פרשה כוללת בדרך-כלל כמה פרקים . חלוקת התורה לפרשות היא החלוקה המסורתית , שהייתה מוכרת

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר