עמוד:104

מרוקו - הנקודה היהודית היהודים חיים במרוקו ובארצות המגרב האחרות זה כ 1,800 שנה, רוב השנים תחת שלטון מוסלמי. היהודים חיו בקהילות, שהיו מפוזרות כמעט בכל הערים של מרוקו וגם בכפרים המרוחקים שבהרי האטלס. מנהיגי הקהילות היו לרוב משכילים ובעלי השפעה, והם פעלו אצל השליטים לטובת היהודים. קהילה יהודית גדולה וחשובה הייתה בעיר פס, שם התרכזו יהודי מרוקו העשירים, מנהיגי העם, החכמים והסופרים ליהודים במרוקו הייתה תרבות עשירה ומתוכם קמו רבנים, חכמי תורה ומשוררים מפורסמים אחד החשובים שבהם היה רבי יצחק אלפסי, הידוע בשם "הריי׳ף״, אשר פעל בעיר פס. הריץ* התפרסם בעיקר בשל חיבורו על התלמוד, שתימצת את ההלכות המעשיות והנחוצות ביותר בתקופתו חיבור זה נקרא בתקופה מאותרת יותר בשם ״תלמוד קטן״. השנים הרבות שבהן חיו היהודים בשכנות עם המוטלמים, השפיעו עליהם הם דיברו בשפה יהודית-ערבית מיוחדת, קראו לילדיהם בשמות לא-יהודיים, והיו להם מנהגים ומסורות הדומים לאלה של המוסלמים. אולם בכל מקום הם שמרו על ייחוךם הדתי, על אהבתם הגדולה לארץ ישראל ועל הקשר עם הקהילה היהודית בתפוצות. היהודים שחיו במרוקו עברו תקופות קשות מאוד של רדיפות, עוני ורעב. בתקופות אלה השלטונות הפלו אותם, הגבילו את עיסוקיהם, ואף הכריחו אותם להתגורר בגטאות מיוחדים שנקראו ״מלאח״ - שכונות סגורות ונפרדות ליהודים. היו תקופות שבהן אלפי יהודים נהרגו בגלל יהדותם, וקהילות שלמות נחרבו. אחד הסיפורים המפורסמים הוא סיפורה של ״לאלה סוליקה״ - סוליקה הקדושה, שהייתה נערה יהודייה בת 14 מטנג׳יר היא הוצאה להורג בשנת ,1834 בגלל סירובה להתאסלם ולהינשא למוסלמי. מאז הפכה לקדושה בעיני יהודי מרוקו אך היו ליהודי מרוקו גם תקופות של שקט ופריתה. בתקופות כאלה השליטים הגנו על היהודים מפני רדיפות והרג, הקלו את ההגבלות שהושמו עליהם, ואיפשרו להם להגיע למשרות גבוהות בחצר המלוכה. לאחר שהחלה תקופת השלטון של צרפת במרוקו הוטב מצבם של היהודים - הם יכלו לעסוק בכל מקצוע שרצו, היו בהם בנקאים וסוחרים חשובים, וכמה מהם נתמנו לתפקידים חשובים בשלטון ואולם, בימי מלחמת העולם השנייה, כאשר שלטה בצרפת ממשלה ששיתפה פעולה עם היטלר, שוב הוטלו על יהודי מרוקו הגבלות קשות והם אולצו לחזור למלאח )הגטו.(

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר