|
|
עמוד:10
מנהיג המפלגה הנציונל–סוציאליסטית , אדולף היטלר , נכשל בניסיון הפיכה ( פוטש ) ונידון למאסר . ( 1923 ) בהיותו בבית הכלא כתב את ספרו "מיין קמפף" " ) מאבקי ( " ובו הציג את השקפותיו . היטלר התמנה בידי נשיא גרמניה לקנצלר . ( 1933 ) הוא יזם חוק שאיפשר לממשלה לחוקק חוקים ללא התערבות הרייכסטאג תוך התעלמות מן החוקה . המפלגה הנאצית הפכה למפלגה היחידה במדינה . כאשר מת הינדנבורג היה היטלר גם לנשיא ( אוגוסט . ( 1934 כדי לפתור את הבעיות הכלכליות של גרמניה ובהן מצוקת האבטלה , יזמה ממשלתו של היטלר עבודות ציבוריות והחלה במדיניות חימוש שתרמה לקליטת פועלים רבים בתעשיות הביטחוניות . האידיאולוגיה הנאצית התגבשה במידה רבה בידי היטלר עצמו והדגישה את הגזענות והאנטישמיות . הנאצים טענו כי בחברה האנושית קיימים גזעים עליונים וגזעים נחותים ; סופם של החזקים - לשרוד ושל האחרים להיכחד . הנאצים ביקשו לשמור על הגזע הארי הטהור ולמנוע את עירובו עם גזעים נחותים כדוגמת הגזע השמי , שאליו משתייכים היהודים . היהודים הואשמו בקשייה ובבעיותיה של גרמניה . היטלר פיתח רעיון נוסף , שלפיו גרמניה צריכה להבטיח לעצמה "מרחב מחיה" במזרח אירופה שאליו תוכל להתפשט ובו יחיו כל בני הגזע הארי . לשם השגת מרחב המחיה החל היטלר לנקוט מדיניות חוץ תוקפנית . גתוצאות מלחמת העולם הראשונה השפיעו גם על מעמדה של ארץ ישראל . בריטניה קיבלה מנדט על ארץ ישראל , ובראש הממשל המנדטורי הועמד נציב עליון . הנציב העליון הראשון היה הרברט סמואל . הוא הכיר באנגלית , בערבית ובעברית כשלוש השפות הרשמיות של הארץ . כמו כן הוכרו המוסדות הפוליטיים של היישוב . לאחר המלחמה החל גל חדש של עלייה לארץ ישראל והוא מכונה העלייה השלישית . ( 1923-1919 ) חברי תנועת " החלוץ , " שהיו חלק מן העולים בעלייה זו , נחשבים למייצגיה . עוד בארצות מוצאם הכשירו את עצמם לעלייה לארץ בעבודה חקלאית ובלימוד השפה . חלק מן העולים עסקו בסלילת כבישים . במחנה הפועלים בכביש טבריהצמח הוקם "גדוד העבודה וההגנה על שם יוסף טרומפלדור . " חבריו שאפו להקים בארץ קומונה כללית - קיבוץ גדול של כל העובדים העבריים בעיר ובכפר . מרבית עולי העלייה השלישית נקלטו בערים והועסקו בעיקר בעבודות בניין . אזור ההתיישבות העיקרי של עולי העלייה השלישית היה עמק יזרעאל ובו נוסדו שתי צורות התיישבות חדשות : הקבוצה הגדולה ( קיבוץ ) ומושב העובדים . בתקופת העלייה השלישית הוקם ארגון "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ( דצמבר . ( 1920 הארגון דאג לזכויות העובד : איתור מקום עבודה , קביעת תנאי העבודה ותנאי השכר וכן סייע לעולים ברכישת מקצוע ובלימוד השפה . ההסתדרות גם הקימה מפעלים ושימשה כמעסיק . בשנות העשרים הגיעה לארץ ישראל גם העלייה הרביעית . ( 1929-1924 ) הייתה זו עליית המונים , בעיקר מפולין . בקרב עולי עלייה זו בלטו בעלי משפחות מן המעמד הבינוני . עולי העלייה הרביעית פנו להתיישבות בערים והקימו מפעלי תעשייה . הבנייה בערים פרחה , ומחירי מגרשים ודירות האמירו . חלק מן העולים פנו גם להתיישבות ומושבות חדשות קמו בעיקר בשרון . במושבות אלה פרח ענף ההדרים . אבל לאחר שפחתו השקעות ההון הפרטי שהגיע מפולין לארץ , נקלע היישוב למשבר כלכלי חמור ששיאו היה בשנת . 1927 במהלך העלייה השלישית והעלייה הרביעית חלו תמורות ביחסי יהודים , בריטים וערבים בארץ . עקב "מאורעות" שהתרחשו ב1922– שלחה ממשלת בריטניה ועדת חקירה לארץ ישראל ובעקבות החלטותיה פורסם "ספר לבן" ( 1922 ) שקבע כי הצהרת בלפור איננה ניתנת לשינוי והיהודים יושבים בארץ ישראל בזכות ולא בחסד . עם זאת הגביל "הספר הלבן" את העלייה לארץ . שר המושבות הבריטי , וינסטון צ'רצ'יל , החליט למסור את עבר הירדן המזרחי לעבדאללה . גל חמור של "מאורעות" התרחש ב1929– והיקפם היה חמור יותר ; נפגעו יהודים ביישובים חדשים וגם בקהילות ותיקות כמו זו שבחברון . גם הפעם שלחה ממשלת בריטניה ועדת חקירה לארץ ישראל ובעקבות המלצותיה פורסם "ספר לבן" ( 1930 ) שהגביל את רכישת הקרקעות ואת העלייה . לאחר מחאות חריפות של התנועה הציונית ושל חיים וייצמן , העומד בראשה , בוטלו החלטות אלה במכתב ששלח ראש ממשלת בריטניה לווייצמן . עוד על העלייה השלישית בעמ' 74-68 עוד על העלייה הרביעית בעמ' 78-75 עוד על הנאציזם בגרמניה בעמ' 50-43 עוד על השלטון המנדטורי ומוסדותיו בעמ' 67-61 עוד על יחסייהודים , בריטיםוערבים בעמ' 82-79
|
|