|
|
עמוד:259
זיהוי משפט מורכב כמו בכל ניתוח תחבירי של משפט, יש להתחיל באיתור הנשוא. מספר המשפטים שווה למספר הנשואים, לכן אם יש במשפט יותר מנשוא אחד, פירוש הדבר שהוא מכיל יותר ממשפט אחד. אם במשפט יש יותר מנשוא אחד )כלומר, יותר ממשפט אחד(, משפט זה יכול להיות מאוחה או מורכב. סוג המשפט נקבע לפי הקשר בין המשפטים שהוא מכיל. את הקשר בין המשפטים מבטאות מילות הקישור המחברות ביניהם. אם הקשר הוא קשר של איחוי - תוספת, בררה וכדומה, המשפט מאוחה. דוגמות: הגענו לצומת, ופנינו ימינה. - משפט מאוחה התחלנו בהצגה, אבל הקהל לא הגיע. - משפט מאוחה אבל אם הקשר הוא קשר של שעבוד, כלומר אחד המשפטים מתפקד כחלק מן המשפט, לפנינו משפט מורכב. דוגמות: פנו ימינה כשתגיעו לצומת. - משפט מורכב משפט יסודי פסוקית אמא אמרה שאבא בבית. - משפט מורכב משפט יסודי פסוקית איך נתחיל בהצגה אם הקהל לא הגיע? - משפט מורכב המשפט המורכב: משפט יסודי פסוקית משפט בתוך משפט בתוך משפט... מילות השעבוד אם קשה לזהות משפט מורכב, אפשר להיעזר במילות השעבוד המבטאות את הקשר במשפט המורכב. לעתים קרובות הפסוקיות מסומנות במילות קישור האופייניות למשפט המורכב. כיוון שבמשפט המורכב יש קשר של שעבוד בין המשפט היסודי לפסוקית, מילות קישור אלה נקראות מילות שעבוד. חשוב להכיר את מילות השעבוד כי הן סימן מובהק לקיומו של משפט מורכב. במקום שמילה כזאת נמצאת, שם מתחילה הפסוקית כי מילת השעבוד פותחת את הפסוקית. הצירופים של ש' השעבוד )ש...( ומילות שעבוד נוספות כמו: אשר, כי, אם, הן תמיד סימן האומר: כאן יש משפט מורכב, וכאן מתחילה פסוקית. במצבים מסוימים גם מילות שאלה עשויות לתפקד כמילות שעבוד. בזיהוי הפסוקית כדאי לזכור שהפסוקית נפתחת במילת שעבוד, ומכילה נושא ונשוא. בדרך כלל סוף הפסוקית מסומן בפסיק. כאשר אין פסיקים, כדאי להיעזר באיתור הנשואים: נשוא אחד של המשפט היסודי, ונשוא אחד של הפסוקית.
|
|