|
|
עמוד:168
תבניות הפועל בבניין קל קיימות שלוש תבניות: פעל, פעל, פעל. פעל פעל פעל עבר כתב ישן, ישנת, ישנה יכל, יכלת, יכלתי, יכלה הווה כותב ישן, ישנים, ישנה, ישנות יכול, יכולים, יכולה, יכולות אם כן, יש לומר: הוא ישן עכשיו )משקל פעל( ולא יושן. יכלתי )משקל פעל( ולא יכלתי. א בעתיד מדבר - פעלים בזמן עתיד בגוף המדבר פותחים תמיד באות א: אני אכתוב, אני אסביר, אדבר, אחליט )ולא אני יכתוב, יסביר וכו'(. בבניין פיעל תחילית א בחטף פתח )‘( אני אספר ולא אספר, אני אלמד ולא אלמד. בניין נפעל בעתיד - פ' הפועל )האות הראשונה של השורש( מנוקדת בדגש )חזק(. הסיבה לדגש היא היבלעות הנ' של הבניין: יכתב, ישמרו, תזהר. לכן יש לומר יכנס ולא יכנס, יפתח ולא יפתח. תבניות שמות עצם למשקלי שם העצם השונים משמעויות שונות: משקל מקטלה מציין מקום, לכן יש לומר מספרה, משתלה )ולא מספרה, משתלה(. משקל מקטל מציין מכשירים, לכן יש לומר מחשב, מגהץ )ולא מחשב, מגהץ(. משקל תקטולה מציין מערכת, לכן יש לומר תפאורה )ולא תפאורה(. מין דקדוקי כמעט כל הזוגיים שהם שמות איברי גוף הם נקבה. לעומת זאת, כמעט כל הזוגיים שאינם איברי גוף הם זכר, חוץ מ-נעלים. לדוגמה: איברי גוף - עינים גדולות, ברכים שרוטות, שפתים עבות. זוגיים שאינם איברי גוף - מגפים אדומים, גרבים קרועים, מכנסים קצרים. גזרות החסרים בצורות העבר של בניין הפעיל מנוקדת הה' בחיריק, כמו בשלמים: הכיר ולא הכיר, הציג ולא הציג. בצורות ההווה של בניין הפעיל מנוקדת המ' בפתח, כמו בשלמים: מביט ולא מביט, מציב ולא מציב. בצורת שם הפועל של בניין קל יש להגות את הנ': לנסע ולא לסע, לנגע ולא לגע.
|
|