|
|
עמוד:145
טיפים ■ כאשר נראה שחסרה אחת מאותיות השורש, ניתן לזהות את השורש בעזרת מילים השייכות לאותה משפחת מילים. ■ הדגש החזק יכול לרמז שלפנינו גזרת החסרים. מקלפים מהמילה את המוספיות שלה. המוספיות הן לרוב אותיות מתנ"ה. נראה כי חסרה אחת מאותיות השורש, לכן סביר שנבלעה נ' או י'. במקום אותיות השורש מציבים את העיצורים ק-ט-ל ומקבלים את המשקל. ■ דוגמות: מפל - קיים דגש חזק המרמז על חסרונה של אות שורש. מקלפים את המוספית מ', ומקבלים שתי אותיות שורש פ' ל'. נבלעה פה"פ נ' כלומר השורש נ-פ-ל. מוסיפים נ' למילה המקורית *מנפל. הרי לפנינו משקל מקטל המציין מקומות. מפל הוא מקום שבו המים נופלים. מילים נוספות מאותה המשפחה: נופל, נפילה מראות לנו שאכן נבלעה פה"פ נ'. מצקת - קיים דגש חזק בצ' המרמז על חסרונה של אות שורש. מסירים את המוספיות מ', ת'. נותרו שתי אותיות שורש צ' בדגש וק' )אחת מאותיות בקע"ת ג"ר(, לכן נבלעה פה"פ י'. מוסיפים את הי' למילה המקורית ומקבלים *מיצקת. זהו משקל מקטלת המציין מכשירים. מילים נוספות מאותה המשפחה: יצק, יציקה מוכיחות לנו שאכן נבלעה י'. מצקת היא כלי ליציקת נוזלים. סיכום שם העצם שם העצם נבדל מהפועל בכך שאין בו נטייה לפי הזמנים. לעומת זאת, לשם העצם יש מאפיינים דקדוקיים אחרים, כגון: מין דקדוקי )זכר או נקבה( ומספר דקדוקי )יחיד, רבים וזוגי(, וכן "תוספות" המצטרפות אליו: צירופי "של", ה' היידוע, אותיות בכל"מ, כינויי שייכות וסמיכות. מרבית שמות העצם בעברית בנויים משילוב של שורש ותבנית. התבנית של שם העצם )המשקל( היא בעלת משמעות, ועם הצטרפותה אל השורש מתמזגות גם משמעויותיהם. הכרנו משמעויות אחדות המובעות על-ידי המשקלים השונים, כמו: משקל מקטל )מסרק, מחשב( המציין כלי, מכשיר, או משקל קטלן המציין בעלי מקצוע, עיסוק או תכונה )ספרן, בישן(. יש שמות עצם הבנויים מצירוף של בסיס ומוספית גזירה סופית, כגון: פזמונאי )פזמון + ‘אי(, כפית )כף + ‘ית(; ויש גם מוספיות גזירה תחיליות, כגון: אי-שקט, גו-קרב. משמעות שמות העצם האלה נוצרת מצירוף המשמעות של הבסיס והמשמעות של מוספית הגזירה. קיימים שמות עצם נוספים הנוצרים בדרך של בסיס ובסיס, כמו: קולנוע )קול + נוע(, רמזור )רמז + אור(.
|
|