|
|
עמוד:14
משמעות המילים למילים בעברית יש משמעות, ואפשר למיין שמות חפצים לפי תחומי המשמעות. למשל: עיפרון, עט, מחברת, קלמר - התחום הוא כלי כתיבה. הגה, מעצורים, תא מטען, צמיגים - התחום הוא חלקי מכונית. אפשר למיין מילים לפי משמעות גם באופן אחר. המילים הן סימנים לא רק לעצמים מוחשיים אלא גם למושגים מופשטים. לפי עיקרון זה נוכל למיין מילים לשתי קבוצות: המוחשי והמופשט. המוחשי אינו חייב להיות רק שם של חפץ אלא שם של כל מה שניתן לתפיסה בעזרת החושים, כלומר, של כל מה שאפשר לראות, לשמוע, להריח, לטעום או למשש. למשל: בתחום המוחשי - שולחן, מחברת, אדום, דביק, הלך, אכל. בתחום המופשט - אווירה, תסכול, יושר, רוחני, העריץ, הרהר. צורנים המילים מציינות משמעות כלומר הן יחידות משמעות קטנות, ומהן בונים משפט. אולם, למילים יש מבנה וניתן לפרק את המילים ליחידות משמעות קטנות יותר. דוגמה: המילה פסנתרנים מתפרקת ליחידות המשמעות הקטנות ביותר המרכיבות אותה. את המילה פסנתרנים אפשר לחלק: פסנתרן + ‘ים. וגם את המילה פסנתרן אפשר לחלק: פסנתר + ‘ן. במילה פסנתרנים יש בסך הכול שלוש יחידות משמעות: פסנתר, ‘ן, ‘ים. כל אחת מן היחידות הללו היא יחידה בעלת משמעות כלשהי, והיא נקראת "צורן". יחידת הלשון הקטנה ביותר שיש לה משמעות היא צורן. ברוב המילים העבריות יש יותר מצורן אחד. כל צורן מוסיף משמעות כלשהי למילה השלמה, כלומר כל צורן מציין משמעות: פסנתר - מציין את כלי הנגינה. ‘ ן )פסנתרן( - מציין שמדובר באדם שעיסוקו נגינה בפסנתר. ‘ י ם )פסנתרנים( - מציין ריבוי )מדובר ביותר מאדם אחד כזה(. דוגמות נוספות: סוסים = סוס )מציין את שם החיה( + ‘ים )מציין רבים(. פילה = פיל )מציין את שם החיה( + ‘ה )מציין נקבה(. פרגסן = פרגס )מציין מטע עצי הדר( + ‘ן )מציין בעל מקצוע(. ספורטאית = ספורט )מציין סוג של עיסוק( + ‘אי )מציין בעל עיסוק( + ‘ית )מציין נקבה(.
|
|