|
|
עמוד:84
חקיינית, שמתעלמת במופגן מצור מחצבתה. אתם תוצר של תקשורת מסממת, של "שטיפת מוח" של תרבות הכלום. עם, מדינה וחברה, לא יכולים להרשות לעצמם נורמות של התנהגות כזו. תרבות והתנהגות תרבותית, אינן מילים גסות. אל לנו להקל ראש בתופעות מסוג זה. אני יודעת שכיום קשה לומר לא, זה לא בסדר, אסור , כי אנחנו המורים, ההורים, איבדנו את הגבולות בעצמנו. אך חשוב והכרחי לומר לא, אסור, מותר, אפשר, לבקר, להסביר ולתקן. על-פי: אורית מורג, מעריב, סגנון, 2001 א. המאמר "שיעור תרבות" הוא טקסט שכנוע. על איזו תופעה הכותבת מתריעה? במה הכותבת רוצה לשכנע? ב. הכותבת נוקטת דרכים סגנוניות ולשוניות כדי לשכנע את הקוראים בחשיבות העניין. הדגימו 3 דרכים כאלה. ג. הכותבת משתמשת בגוף ראשון רבים. הדגימו שימוש זה וכתבו מה היא מבקשת להשיג באמצעותו. ד. הדגימו במילים ובביטויים מן המאמר את יחסה של הכותבת לתופעה. ה. העתיקו מן המאמר 5 מילים בעלות מטען רגשי שלילי. כיצד מילים אלה מסייעות לכותבת להבהיר את עמדתה? ו. בפסקה האחרונה מודגשות מילים אחדות )כך במקור(. מדוע הן מודגשות, לדעתכם? ז. מה פירוש הכותרת? איך הכותרת קשורה לנושא? איזו נימה מובעת בה? פעילות משלבת :10 הבעה בעל–פה בעקבות הפעילות הקודמת ערכו דיון בכיתה בנושא: תרבות התלמידים בזמן צפייה בהצגה. בדיון התייחסו לתופעה המתוארת במאמר. תוכלו להתייחס לנקודות הבאות: א. מה דעתכם על התופעה? נמקו את דעתכם והישענו על הכתוב בטקסט שלמעלה. ב. האם אתם מכירים אותה? האם נתקלתם בה בעבר? ג. איך, לדעתכם, ניתן למנוע את התופעה? פעילות משלבת :11 ביקורת על ספר קראו את טקסט הביקורת שלפניכם, וענו על השאלות שאחריו. פרידה קאלו מיה לוי–ירון ]ביוגרפיה של פרידה קאלו[, כותבת: היידן הררה. מאנגלית: שרה ריפין, הוצאת דביר–זמורה ביתן, 480 עמודים הפעם הראשונה שראיתי ציור של פרידה קאלו הייתה בתערוכה של אמנות דרום אמריקנית בלונדון. אז עוד לא ידעתי מי היא פרידה קאלו, אבל אני זוכרת שעמדתי מול הציור, אחד מדיוקניה העצמיים, וחשבתי, כמה כוח יש כאן. בימים אלה ראתה אור הביוגרפיה של היידן הררה על פרידה קאלו. ספר עב כרס, ובו צילומים והדפסים רבים של עבודותיה של האמנית. 30
|
|