ראשית דבר: העיר הקדומה

עמוד:8

ראשית דבר: העיר הקדומה הקבר והמערה - חללים מרכזיים ביסוד העיר הקדומה העיר נוטה להתארגן סביב מקום שבני אדם נוהגים לפקוד בקביעות. הם שבים וחוזרים למקום זה מפני שהוא בעל משמעות עבורם ועונה על הצרכים והמטרות שלהם. קיימות השערות רבות על אודות מקום זה בתקופה הקדומה. יש הסוברים שהיה זה הקבר. הופעתו של הקבר מסמנת את הגבול הראשון של התרבות האנושית - הגבול שבין החיים לבין המוות. האדם חש כלפי המוות וכלפי המתים רגשות אחרים מכפי שחש כלפי החיים, והוא סימן רגשות אלו באמצעות חלל סגור מיוחד (מערה או בור באדמה), שצוין על ידי גלעד או תל. חללים אלו היוו אתרי קבע שבני האדם נהגו לעלות אליהם לרגל. לקבר, המייצג כאמור את הגבול שבין החיים למוות, נוספו בהדרגה משמעויות דתיות. לעומת הקבר כנקודת המרכז האפשרית הקדומה ביותר לפולחן דתי - החלל הראשון ששימש את בני האדם בחיי היום-יום היה כנראה המערה. מלבד מגורים ארעיים, שימש חלל זה את האדם בן תקופת האבן הקדומה - אחת מן התקופות הפרה- היסטוריות n - בטקסי מגיה וכישוף שהיו קשורים בתרבות הציד. ציורים שהתגלו בספרד, בצרפת ובדרום איטליה, מראים בעלי חיים שחצים נעוצים בגופם או דמויות של יצורים חצי-אנושיים וחצי-חייתיים או דמויות של גברים עטופים בעורות רוקדים במעגל. המערות שימשו כנראה מעין מקדשים, שבני אדם היו באים אליהם כדי לקיים טקסי ציד מיוחדים. והיה גם חלל מקודש - מקדש או עצמים המקבילים לו בתפקידיהם, כגון - אבנים גדולות, עצים או בארות מקודשים. כל אלו היו מוקדים של עלייה לרגל בחברה הנודדת של תקופת האבן הקדומה. בכך היווה החלל המקודש את הבסיס הראשון ליצירת העיר כמקום של קבע המרכז בתוכו פעילות רוחנית, מאגית או דתית, שסביבה מאורגנת התיישבות אנושית. את החלל המקודש אפשר לראות כאבן יסוד בתהליכי היווצרותן של הערים וכאחד הגורמים החשובים בכינון התרבות האנושית. n פרה-היסטוריה - כינוי כולל לפרק הזמן שקדם לקיומן של עדויות כתובות כלשהן. עדויות כתובות ראשונות נמצאו בתרבויות המפותחות של מסופוטמיה ומצרים למן שנת 3500 לפסה"נ בקירוב, והן מקבילות להופעתן של הערים בתרבויות אלו. תקופת הפרה- היסטוריה מתאפיינת בממצאים חומריים רבים (אבן, נחושת, ברונזה), שהאדם נהג להשתמש בהם בתרבות הציד וליקוט המזון, ומהם ייצר כלי נשק (ציר הזמן, עמ' 13). החקלאות יוצרת תנאים להתפתחות תרבות עירונית משערים כי החל בסוף האלף ה-9 לפסה"נ התחוללו בהדרגה התפתחויות טכנולוגיות ומנטאליות שבעקבותיהן השתנה אופייה של החברה האנושית. ההתפתחות המרכזית בתקופה זאת הייתה התפתחות החקלאות. החל גידול מבוקר של תבואה, שכלל השבחה של מיני דגנים ואחסנתם ופיתוח צורות השקיה. החל גם ביות של בעלי חיים, והתפתחו אומנות הקדרות והאריגה, שבעקבותיהן נוצרה האפשרות לאגור תוצרת חקלאית (בכדים ובשקים). התפתחויות אלו בישרו את ראשיתו של השימוש המבוקר במשאבי הטבע ואת ההתיישבות במקומות קבועים - לעומת הנדידה ממקום למקום, שאפיינה את הציידים בתקופת האבן הקדומה. ההתפתחויות אף בישרו את היווצרותו של יחס חדש אל הזמן, הקשור במחזוריות החקלאית של עונות השנה ושל השדה החקלאי המעובד. n מנטאליות - תפיסות העולם, התרבות, האמונות, אורח החיים והמנהגים המאפיינים אדם או קבוצה. המנטאליות קשורה בפעולות החושים, בטעם, באוכל ובביגוד. להבדיל מהתפתחויות טכנולוגיות וחומריות, ההתפתחויות המנטאליות מתרחשות עמוק בנפש האדם. השמאן (מעין מכשף) ממערת טרואה פרר שבהרי הפירנאים שבצרפת דמות הקשורה בפולחן - חצי אדם וחצי חיה. תרשים על פי ציור קיר שנמצא במערה. הציור כנראה מסביבות שנת 12000 לפסה"נ.

קודם  |  הבא