עמוד:138

כאן ההבחנה היא כפולה : א . היהודים הם עם ) מונח לאומי ( והלא-יהודים הם עדֹות ) מונח דתי ;) ב . ההתחייבות כלפי היהודים היא במונח לאומי , ואילו לגבי האחרים מדובר בזכויות אזרחיות ודתיות , כלומר - זכויות ברמת הפרט והעדה , לא הלאום . ' תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר , העלול לפגוע ] ... [ בזכויות ובמעמד המדיני מהם נהנים היהודים בכל ארץ אחרת' מה עומד ביסוד ההסתייגות הזאת ? הסתייגות זו מקורה בהתנגדותם של חוגים יהודיים אנטי-ציוניים בבריטניה , שחששו שהצהרה בדבר בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל עלולה לפגוע במעמדם של היהודים כאזרחי בריטניה , או להביא להאשמתם ב"נאמנות כפולה ] ... [ . " ) א' חלמיש , מבית לאומי למדינה בדרך , היישוב היהודי בארץ-ישראל בין מלחמות העולם , כרך א , עמ' ) . 94 הערה : כל ההדגשות - על פי המקור . שאלות ל3- הקטעים "מן המחקר : " 1 אילו בעיות וקשיים עולים מהניסוח של הצהרת בלפור ? 2 מדוע לדעתכם בחרו הבריטים בניסוח מעורפל ? 3 עניין הצהרת בלפור חוזר ונידון במחקרים רבים . מה תוכלו להסיק מכך ? אינטרסים פוליטיים משפיעים על פרסום הצהרת בלפור פרסום הצהרת בלפור מעלה תמיהות רבות . מדוע העניקה בריטניה , מעצמה חזקה באותה תקופה , הצהרה מדינית לתנועת שחרור לאומית קטנה וחלשה !? מדוע פרסמה ממשלת בריטניה הצהרה אוהדת לציונות ב , 1917- כאשר בארץ ישראל התגוררו 650 אלף תושבים ערבים לעומת 56 אלף יהודים ? מדוע פרסמה ממשלת בריטניה את ההצהרה המדינית בשעה שצבאה עדיין לא השלים את כיבוש ארץ ישראל ? חוקרים טוענים כי מכלול של שיקולים פוליטיים מובהקים הם שהניעו את ממשלת בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור : א . בריטניה ניהלה את המהלך הפוליטי הזה על מנת להשיג שליטה במזרח התיכון ובארץ ישראל . שליטה במזרח התיכון הייתה חשובה לבריטניה מבחינה אסטרטגית . המושבה הבריטית הודו הייתה מקושרת למזרח התיכון בשתי דרכים מרכזיות שעברו בקרבת ארץ ישראל . האחת עברה דרך סוריה , עיראק והמפרץ הפרסי , והאחרת - דרך תעלת סואץ וים סּוף . בריטניה ידעה כי האימפריה העות'מאנית עומדת להתפרק וחששה שמא שטחים ממנה יעברו לשליטת גרמניה , בת ברית של העות'מאנים שהייתה עוינת לבריטניה . ובנוסף חששה בריטניה שמא צרפת , שאמנם הייתה בת בריתה - תשתלט על האזור שבו היו לה אינטרסים . לאחר שבחנה את המצב הפוליטי המורכב ניהלה בריטניה משא ומתן עם הגורמים הקשורים לאזור - הערבים , הצרפתים והיהודים . החל באוקטובר 1914 הוחלפו מכתבים בין מק מהֹון , הנציב הבריטי העליון במצרים , לבין השריף חוסיין , האמיר של מּכה . במכתבים דנו השניים בתנאים שבהם יתמוך חוסיין בבריטניה . על פי המכתבים דרש חוסיין להקים מדינה ערבית עצמאית בשטחים של האימפריה העות'מאנית באסיה , ולעמוד בראשה . הבריטים קיבלו את דרישתו אבל לא הסכימו לגבולות שדרש . חילופי המכתבים של מק מהון והשריף חוסיין לא נחתמו בחוזה ואף לא סורטטו מפות , אבל לאחר המלחמה הם שימשו בסיס לתביעות שתבעו הערבים מממשלת בריטניה . במאי 1916 נקטה בריטניה עוד צעד : היא חתמה עם צרפת על הסכם חשאי , הסכם ס ַ י ְ יקס ּפִ יקֹו , ובו חילקו את שטחי האימפריה העות'מאנית לאזורי השפעה . על פי ההסכם ארץ ישראל תעבור לשליטה בין-לאומית . מדינאי בריטניה הבינו כי צעדים אלה אינם מספיקים כדי להשיג את השליטה על ארץ ישראל , שהייתה חשובה להם מאוד . הם סברו כי פרסום הצהרת תמיכה בציונות יבטיח להם בבוא הזמן את השליטה על ארץ ישראל , יסייע להם לשלוט על הדרך להודו וישחרר אותם ממחויבותם לצרפת לפי הסכם סייקס פיקו . ב . ממשלת בריטניה חששה כי גרמניה , בת בריתה של האימפריה העות'מאנית , תזדרז ותפרסם הצהרה המביעה אהדה לשאיפות הציונים בארץ ישראל . חששם של הבריטים נבע מן הקשרים של פעילים ציונים בגרמניה עם ממשלת גרמניה , קשרים שהיו עלולים לחבל בתכניותיהם להשפיע באזור . כדי למנוע מגרמניה להשתלט על ארץ ישראל , מיהרה בריטניה לפרסם את ההצהרה . הסכם ס ַ י ְ יקס ּפִ יקֹו - הסכם מדיני סודי בין צרפת ובריטניה , שנחתם על ידי סייקס - נציג משרד החוץ הבריטי , ועל ידי ּפִ יקֹו - נציג משרד החוץ הצרפתי . ההסכם קבע את חלוקת השטחים של האימפריה בין שתי המדינות , נחתם בהסכמתה של רוסיה אך לא בוצע .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר