עמוד:137

נוסח הצעה ציונית ראשונה , יולי 1917 . 1 ממשלת הוד מלכותו מקבלת את העיקרון כי על ארץ ישראל להיכון מחדש כבית לאומי לעם היהודי . . 2 ממשלת הוד מלכותו תעשה מיטב מאמציה להבטיח השגת מטרה זו ותדון בדרכים ובאמצעים הדרושים עם ההסתדרות הציונית . ) ל' שטיין , מסד למדינת ישראל , תולדותיה של הצהרת באלפור , עמ' ) . 552 הצהרת בלפור , נובמבר 1917 משרד החוץ 2 בנובמבר 1917 לורד רוטשילד היקר , יש לי עונג רב להעביר אליך מטעם ממשלת הוד מלכותו , את הצהרת האהדה הבאה לשאיפות היהודיות הציוניות , שהוגשה לקבינט ואושרה על ידיו : " ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל , ותעשה מיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו , תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לאיהודיות הקיימות בארץ ישראל , או בזכויות ובמעמד מדיני , מהם נהנים היהודים בכל ארץ אחרת " . אכיר לך תודה , אם תביא הצהרה זו לידיעתה של ההסתדרות הציונית . שלך , ארתור ג'יימס בלפור שאלות לשתי התעודות : 1 השוו בין הטיוטה הציונית לבין המסמך הבריטי הסופי . מה מסקנותיכם מן ההשוואה ? 2 בהצהרת בלפור , כמו בכל מסמך מדיני , יש ביטויים הנתונים לפרשנויות מנוגדות . הדגימו . על ניסוח הצהרת בלפור א . יעקב טלמון ]…[ החוק הבינלאומי לא ידע אותה שעה שום מונח כ"בית לאומי . " ההצהרה מדברת על " בית לאומי לעם היהודי . " אין שום הסבר מוסמך למ ְ ָ ה נתכוונו בפסוק הזה - מדינה , מרכז תרבותי , ממשל עצמי מקומי או אוטונומיה עדתית ? דו משמעית באותה מידה היא ההכרזה , כי " הממשלה הבריטית רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל , " ) עם רמז על ההבדל בין ארץ ישראל כבית לאומי לעם היהודי , לבין בית לאומי יהודי בארץ ישראל , ) " ותעשה מיטב מאמציה להקל ההגשמה של המטרה הזאת . " אפילו נניח שאין " ההצהרה" מחייבת את ממשלת הוד מלכותו למעשה לייסד בית לאומי , ל ְ מה ָ נתכוונו המילים " מיטב מאמציה להקלת ההגשמה של המטרה ]…[ ? " אולם , כמובן , האגוז הקשה ביותר הוא המחצית השנייה של ההצהרה : - " תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא יהודיות קיימות בארץ ישראל . " תהיינה זכויות אלה אשר תהיינה , אין הן מוגדרות כזכויות לאומיות או מדיניות . אם אין הצהרת בלפור מכילה הבטחה מפורשת של מדינה יהודית , ודאי שאין היא כוללת שום רמז ׁשהעדֹות ָ הלא יהודיות יזכו אי פעם לריבונות מדינית . דבר לא נאמר שם על ריבונות על ארץ ישראל . בכל אופן כיוון ש"הזכויות האזרחיות והדתיות" נשארו בלא הגדרה , קשה היה ביותר לומר באיזה דרך ואימתי ייפגעו או לא ייפגעו זכויות אלו . ]…[ ) י' טלמון , אחדות וייחוד , מסות בהגות היסטורית , עמ' ) . 319-318 ב . ליאונרד שטיין מה אפוא הבטיחו לציונים ? לשון ההצהרה הייתה מעורפלת במתכוון , ולא מן הצד הבריטי או מן הצד הציוני לא הייתה נטייה , בזמן ההוא , לחטט עמוק במשמעותה - ועוד פחות מכן היה איזה פירוש מוסכם לגביה . בנקודה אחת שבעיני ויצמן ועמיתיו נראתה מן ההתחלה כיסודית לא אמרה ' ההצהרה , ' בהכרח , דבר . היא לא נתנה לציונים , והם גם לא ציפו שתיתן להם , שום הבטחה , שהממשלה הבריטית תיטול על עצמה אחריות , במישרין , לייסוד בית לאומי יהודי . ] ... [ הממשלה הבריטית נטלה על עצמה לעשות כמיטב יכולתה " להקל" ) לא יותר ( " ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל" - לא כפי שנוסח בטיוטה הציונית וכפי שבאלפור , כנראה , היה מוכן להסכים , היינו לכונן את ארץ ישראל כבית לאומי של היהודים . ' ההצהרה' הייתה מסמך מדיני ולא משפטי , והמילים המכריעות לא ניתנו לניתוח מדוקדק . ] ... [ ) ל' שטיין , מסד למדינת ישראל , תולדותיה של הצהרת באלפור , עמ' ) . 460-459 ג . אביבה חלמיש ' תוך הבנה ברורה שלא ייעשה דבר , העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא-יהודיות הקיימות בארץ ישראל' הצהרת בלפור ניתנה ליהודים , ובכל הנוגע לעניינם היא מנוסחת בלשון פעילה . במה שנוגע לתושבי הארץ האחרים - ההצהרה מדברת על הגנה על זכויות . לא קידום עניינן של העדות הלא-יהודיות , אלא שמירה שזכויותיהם לא ייפגעו . להיעדר הסימטריה יש ביטוי נוסף : כשהדברים אמורים ביהודים , לשון ההצהרה היא על דרך החיוב , ואילו תושבי הארץ האחרים מוגדרים בדרך השלילה - לא בזכות עצמם , אלא על פי התייחסותם אל היהודים , "עדֹות לא-יהודיות . " יתרה מזו : מצד אחד מדובר על בית לאומי לעם היהודי , ומצד אחר על " הזכויות האזרחיות והדתיות של עדֹות לא-יהודיות . "

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר