עמוד:136

התנועה הציונית מגיעה להישג מדיני בזמן המלחמה הידק ד"ר חיים ויצמן את הקשר עם בריטניה , וניהל משא ומתן ממושך עם משרד החוץ הבריטי כדי שזה יפרסם הכרזה מדינית המכירה בזכותם של היהודים לריבונות על ארץ ישראל . במהלך המשא ומתן המדיני עּוּבדו כמה טיוטות של הצעות . בעיצומה של המלחמה - תוך כדי כיבוש הארץ בידי צבאות בריטניה - הגיעה התנועה הציונית להישג מדיני חשוב . ב2- בנובמבר 1917 מסר ארתּור ג'יימס ּב ַ לפּור , שר החוץ בממשלת בריטניה , ללֹורד ג'יימס רוטשילד , נשיא הפדרציה ֶ הציונית בבריטניה - מכתב הצהרה ולפיו מגלה ממשלת בריטניה אהדה לשאיפות הציוניות בארץ ישראל . מסמך זה , שמאז מכונה " הצהרת בלפור , " עורר תקוות גדולות בהנהגה של התנועה הציונית , בעם היהודי , וביישוב בארץ ישראל . בהצהרה הוכרז כי " ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל " . נוסח ההצהרה היה שונה מנוסח הטיוטה הראשונה שהגישו הציונים ביולי , 1917 והעלה בעיות קשות . במרכזן עמד בירור המושג - בית לאומי . המושג " בית לאומי" לא היה מושג משפטי ברור ומוגדר . משמעות המושג בטיוטה שהגישו הציונים הייתה - מדינה . אך מכיוון שהציונים ביקשו להקל על הבריטים , הם נמנעו מלהשתמש במושג " מדינה" והשתמשו במושג " בית לאומי" במשמעות מדינה . בכך , הם נהגו כמו מנסחי תכנית בזל , שביקשו להקל על העות'מאנים והשתמשו במושג " ּפ ֵ ית מולדת" אף על פי שהתכוונו למדינה . לטענת החוקרים כנראה גם הבריטים התכוונו בהצהרה להקמת מסגרת מדינית בארץ ישראל , שתתפתח למדינה ליהודים . הנוסח המעורפל - שבו השתמשה בריטניה : " רואה בעין יפה , " " תעשה מיטב מאמציה להקל על הגשמת מטרה זו" - עורר שאלות לגבי משמעותו ולגבי מידת מחויבותה של בריטניה . קושי נוסף קשור במשמעות הּפסקה ִ בהצהרה , שבה מבטיחה בריטניה כי לא ייפגעו " הזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא יהודיות הקיימות בארץ ישראל . " בריטניה אמנם לא התייחסה בנוסח הזה לזכויות לאומיות אבל - מה הייתה המשמעות של התחייבות זו ? ומה הייתה המשמעות של ההסתייגות הקשורה בזכויות של היהודים ובמעמדם בארצות אחרות ? למרות הקשיים שעורר נוסח ההצהרה , הרי שעם פרסומה זכתה התנועה הציונית לראשונה להישג מדיני חשוב - הכרה רשמית מצד מעצ ֲ ָ מה ; נוסף על כך - ההצהרה אושרה על ידי מדינות ההסכמה האחרות . פרסום ההצהרה גרם לגילויי שמחה אצל היהודים , ונראה בעיני חוגים רבים בעם היהודי כ"ראשית הגאולה . " דוד בן גוריון הכריז : " הּפ ֶ לא הגדול קם ו ַ יהי ]…[ לכלי השבור נתרחש נס - שב ָ ְ נּו להיות עם . אנגליה הכירה בקיומנו כאומה פוליטית , ואישרה את זכותנו לארץ " . העיתונות הבריטית שיבחה את ההצהרה . העיתון " דיילי כרוניקל" ציין ב9- בנובמבר כי ההצהרה " פותחת תקופה , " ולמחרת כתב העיתון " דיילי ניּוז" כי ההצהרה " עשויה להוות מאורע ממדרגה ראשונה בתולדות העולם " . דרישת הציונות להקמת בית לאומי השפיעה על דעת הקהל בבריטניה . לדעת ההיסטוריונית א' שפירא , דעת הקהל בבריטניה תמכה באותה תקופה במאבקן של תנועות לאומיות . הציבור בבריטניה הסתייג מן האפשרות שבריטניה תשלוט על אזור נוסף במסגרת האימפריאליזם . שליטה זו גרמה להוצאות כספיות גבוהות והכבידה על אזרחי בריטניה . לכן - התמיכה בבית לאומי ליהודים התקבלה באהדה אצל הציבור הבריטי . גלויה לציון הצהרת בלפור

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר