עמוד:135

הקמת הגדוד הארצישראלי מלּווה ָ במחלוקת בתקופת המלחמה סבל היישוב מהרבה קשיים . רבים עזבו את הארץ בגלל הקשיים שגרמה המלחמה ואחרים גורשו על ידי השלטון העות'מאני . המצב הכלכלי של היישוב החריף ורבים סבלו מרעב כבד וממגפות . תרומות חדלו להגיע כי נותק הקשר עם הקהילות באירופה ובאמריקה , וגם היצוא של תוצרת חקלאית מן המושבות פסק בשל המלחמה . השלטון העות'מאני הטיל על התושבים מסים כבדים למימון צורכי המלחמה , ורבים גויסו לעבודות ּכפייה . פריטי רכוש כמו מכונות , כלים ובהמות הוחרמו לצורכי הצבא , והוחרמו גם יבולים ומזון . צעירים מארץ ישראל שהייתה להם אזרחות עות'מאנית חויבו להתגייס לצבא . הממשל העות'מאני ראה בעולים , שרובם הגיעו מרוסיה , אזרחי מדינת אויב , וחייב אותם להתעת ַ 'מן - לקבל את האזרחות העות'מאנית , ולהתגייס לצבא או לעזוב את ארץ ישראל . ג'מאל ּפ ַ אש ַ א , המפקד הראשי של הצבא העות'מאני בארץ ישראל והמושל הכללי על הארץ , נקט מדיניות שביטאה את התנגדות האימפריה העות'מאנית לציונות . הוא גירש מן הארץ מנהיגים ציונים : ד"ר ארתור רופין , ראש המשרד הארצישראלי ; מניה וישראל שוחט , חברי " השומר ; " ד"ר בן ציון מ ֹ וסינזֹון , מנהל הגימנסיה העברית הרצליה . ג'מאל פאשא אסר להשתמש בסמלים לאומיים כמו דגלי לאום או בולי הקרן הקיימת . היהודים הצטוו להסיר מרחובות תל אביב שלטים הכתובים עברית . היחס של השלטון העות'מאני אל היישוב החמיר כאשר נחשפה רשת הריגול ניל"י . ניל"י פעלה בארץ ישראל בשנים , 1917-1915 ומסרה מידע מודיעיני לצבא הבריטי במצרים . תקוות לשינוי המצב התעוררו ביישוב כאשר בסוף שנת 1917 התקדם הצבא הבריטי , כבש את דרום ארץ ישראל , והיא חולקה לשני חלקים - בחלקה הדרומי עד אזור הירקון שלטו הבריטים , ובחלקה הצפוני המשיכו לשלוט העות'מאנים . ג'מאל פאשא החליט לגרש צפונה את תושבי תל אביב ויפו . כ 5 , 000- יהודים גורשו . באווירה זו של קשיים מצד אחד ושל תקוות לשינוי מצד אחר הועלה הרעיון להקים גדוד ארצישראלי , והמתנדבים לו יצאו להתאמן במצרים . חיילי הגדוד קיוו להשתתף בכיבוש צפון ארץ ישראל , אולם תקוותם נכזבה והם הועסקו רק בשמירה על שבויים . הקמת הגדוד הארצישראלי לּוותה ְ בוויכוח ביישוב . יוזמי הגדוד היו תלמידים של הגימנסיה הרצליה , ואליהם הצטרפו פועלים ובני איכרים ממושבות יהודה . המתגייסים היו נלהבים להשתתף בקרבות לכיבוש צפון ארץ ישראל וסברו כי על ידי מלחמה ירכשו זכות בעלּות על ארץ ישראל . היו ביניהם מי שראו בהשתתפות במלחמה מע ֵ ין מעשה של " קידוש השם , " בלשונם , מעשה הקרבה של מתנדבים לצבא המוכנים לשפוך את דמם למען כיבוש המולדת בעת המאבק לשחרור לאומי . התומכים בהתנדבות לגדוד העברי נקראו " אקטיב ִ יס ְ טים , " ורובם היו פועלים , בייחוד ממפלגת " פועלי ציון . " האקטיביזם שאותו ייצגו המתנדבים לגדוד הוצג כעוד שינוי בדמותם של היהודים הגלותיים . המתנגדים לגיוס נקראו " שומרי הקיים" ורובם השתייכו למפלגת " הפועל הצעיר . " שומרי הקיים ראו בגיוס לגדוד הארצישראלי הסתלקות משמירת הקיים - מן המחויבות להתיישבות ולעבודת האדמה . א"ד גורדון ייצג את עמדת המתנגדים לגיוס . הוא טען בתקיפות כי גיוס לגדוד הארצישראלי הוא חסר כל חשיבות , שהרי הבריטים ביקשו לכבוש את ארץ ישראל מתוך אינטרסים שלהם בלי כל קשר לסיוע של היהודים במלחמה . לטענתו , התיישבות ועבודה הם שיקנו זכות מוסרית על הארץ ולא השתתפות במלחמה . אחרים ב"הפועל הצעיר" התנגדו לגיוס מנימוקים ּפציפיסטיים ָ ) שמתנגדים למלחמה , ) והדגישו את הסבל שהמלחמה גורמת ואת המחיר האנושי שהיא גובה . עם זאת היו חברים ב"הפועל הצעיר" שהתגייסו לגדוד הארצישראלי כי האמינו שזוהי שעה היסטורית , ויש להתגייס למען שחרור ארץ ישראל מן השלטון העות'מאני . הגדוד הארצישראלי , גדוד הקלעים המלכותי מסּפר , 40 פורק ב . 1921- חייליו שאפו להיהפך לחיל מצב בארץ ישראל לאחר הכיבוש הבריטי - אך שאיפתם לא התגשמה . ג'מאל פאשא - ) 1922-1872 ( מצביא ומדינאי עות'מאני . השפעתו באימפריה בלטה בעיקר בשנותיה האחרונות . בימי מלחמת העולם הראשונה היה השליט היחידי של סוריה וארץ ישראל . הוא כלא , הוציא להורג והגלה נתינים לא עות'מאנים . ניל"י - רשת הריגול ניל"י ) ראשי תיבות , על פי שמואל א טו , : 92 "נצח ַ י ׂ ֹלָראל ֹלא י ׁשַ ּקר ) " קמה ב1915- ושמה לה למטרה לערוך פעילות ריגול למען בריטניה . ברשת השתתפו כ40- חברים ומרכזה היה בזכרון יעקב . בראש ניל"י עמד אהרון אהרונסון , ופעיליה הבולטים היו בני המושבות : אחיו אלכסנדר , אחותו שרה , אבשלום פיינברג מחדרה , נעמן בלקינד מראשון לציון , ויוסף לישנסקי שלא היה מבני המושבות אלא מעולי העלייה השנייה . אנשי ניל"י החליטו לסייע לבריטניה - הם מסרו מידע מודיעיני להכנת הפלישה לארץ ישראל , ותרמו בכך לשחרור ארץ ישראל מן השלטון העות'מאני . הם לא ציפו לתמורה אישית וקיוו כי התמורה למעשיהם תהיה תמורה מדינית . רשת הריגול הקטנה סבלה ממשברים קשים וממתיחויות פנימיות , ופעילותה לא זכתה לאהדה ביישוב . בעיקר גברו החששות כי הפעילות של ניל"י עלולה לסכן את כל היישוב ולעורר תגובת נקם קשה של העות'מאנים . חברי הרשת נתפסו ובספטמבר 1917 חדלה ניל"י לפעול .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר