עמוד:132

בימי מלחמת העולם הראשונה ההנהגה הציונית מתלבטת בימי מלחמת העולם הראשונה חיו יהודים בשני צדי החזית : הן בשטחי מדינות ההסכמה הן בשטחי מדינות המרכז . ההנהגה הציונית התחבטה בדילמה : באיזה מן הצדדים היריבים לתמוך - במדינות ההסכמה או במדינות המרכז !? הדילמה כללה שיקולים מורכבים שהיו קשורים בגורלם של יהודי אירופה בימי המלחמה , בגורלו של היישוב היהודי בארץ ישראל , ובעתידה המדיני של הארץ . בתחילת המלחמה העדיפה הנהגת התנועה הציונית , בראשות אוטו ורבורג , לנקוט מדיניות ניטָרלית , ולכן הקימה בק ֹ ּפנהגן ֶ לשכת קשר לכל סניפי התנועה . קופנהגן נבחרה כי דנמרק הייתה ניטרלית במלחמה . על המדיניות הניטרלית של התנועה הציונית השפיעו כמה שיקולים . כאזרחים , הצטרפו היהודים לצבאות של המדינות שבהן חיו , וכך נאלצו להילחם אלה באלה . גם הצורך לשמור על הביטחון של היישוב היהודי בארץ ישראל , שהיה תחת שלטון העות'מאנים , חיזק את המדיניות הניטרלית . האימפריה העות'מאנית שלטה על ארץ ישראל , והצטרפה למלחמה בצד מדינות המרכז בנובמבר . 1914 ככל שנמשכה מלחמת העולם הראשונה לא היה באפשרותה של התנועה הציונית להמשיך לנקוט מדיניות ניטרלית . מנהיגיה ידעו כי רק השתתפות פעילה במלחמה תוכיח שהיהודים מוכנים להיאבק למען מולדתם ותאפ ְ ש ֵ ר להם להציג דרישות בוועידת שלום שתתכנס לאחר המלחמה . במהלך שנות המלחמה החריפה הדילמה במי לתמוך , ובהנהגה הציונית הסתמנו שתי גישות : • בין מנהיגי התנועה הציונית ובעיקר בקרב ההנהגה הציונית בגרמניה , היו כאלה שסברו כי יש לנקוט עמדה ּפְ רֹו-גרמנית . לדעתם , עמדה כזו תסייע ליישוב בארץ ישראל מכיוון שהעות'מאנים ששלטו בארץ ישראל היו בעלי בריתם של הגרמנים . המנהיגים הציונים קיוו כי יוכלו להיעזר בקשרים המדיניים בין גרמניה לאימפריה - למען העניין הציוני . • אחרים בתנועה הציונית , ובהם חיים ויצמן , סברו כי יש להדק את הקשרים עם בריטניה שנלחמה בצד מדינות ההסכמה . הם טענו שהשלטון העות'מאני עֹוין למפעל הציוני ורק ניצחון של מדינות ההסכמה עשוי לסייע לתנועה הציונית ולעם היהודי . לכן ראו במלחמה הזדמנות להעביר את ארץ ישראל לחסּות בריטניה , מדינה שהיה באפשרותה לסייע בהגשמת היעדים של התנועה הציונית . ככל שהמלחמה התפתחה גדל הסיכוי שבריטניה תכבוש את ארץ ישראל , וגברו יותר ויותר הקולות שקראו להדק את הקשר עם בריטניה . הקשרים בין התנועה הציונית לבריטניה מתהדקים הנטייה לתמוך בבריטניה באה לידי ביטוי בהקמת גדודים עבריים בתוך הצבא הבריטי . היוזמה לגיוס החלה במצרים , שהייתה בתקופה זאת תחת שלטון בריטניה . באלכסנדריה שבמצרים התרכזו אלפי יהודים שגורשו מארץ ישראל על ידי העות'מאנים מאז ראשית שנת . 1915 היהודים גורשו מכיוון שהיו אזרחים רוסים או מכיוון שנחשבו לפעילים פוליטיים . אתם הגיעו למצרים אנשים שעזבו את ארץ ישראל מרצונם בגלל תנאי החיים הקשים שם . לאלכסנדריה הגיעו באותה העת זאב ז'בוטינסקי ששירת באותם ימים במצרים כעיתונאי , ויוסף טרומפלדור - שהגיע למצרים כי סירב לקבל את האזרחות העות'מאנית . ז'בוטינסקי וטרומפלדור קראו להקים גדודים שישאו דגל עברי וסמלים עבריים , וביקשו שהגדודים ישתתפו במלחמה לשחרור ארץ ישראל משלטון העות'מאנים . ליוזמתם נענו כ180- אנשים מבין היהודים שהתרכזו באלכסנדריה . הם זאב ז'בוטינסקי - ) 1940-1880 ( מנהיג ציוני , סופר ועיתונאי . פרש מן ההנהלה הציונית ב1922- בעקבות חילוקי דעות עם חיים ויצמן , והקים את המפלגה הֵרב ִ יזיֹוניסטית שתבעה ֵרב ִ יזיה בפעולות התנועה הציונית . תבע מן ההנהגה הציונית להכריז כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל משני עבֹוי הירדן . ב1929- יצא מן הארץ לקונגרס הציוני , והבריטים ששלטו בארץ ישראל לא התירו לו לשוב . ב1935- פרש מן ההסתדרות הציונית , והקים את ההסתדרות הציונית החדשה ) הצ"ח . ) נפטר בניו יורק , ובשנת 1964 הועלה ארונו לארץ והוטמן בהר הרצל בירושלים . על חלק מיצירותיו נהג לחתום בכינויו הספרותי 'אלטלנה . ' יוסף טרומפלדור - ) 1920-1880 ( מפקד ההגנה על תל חי . יליד רוסיה , היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה ושירת במלחמת רוסיה-יפן , ) 1905 ( נפצע בקרב וידו נקטעה . עלה לארץ ישראל ב . 1912- במלחמת העולם הראשונה יזם עם זאב ז'בוטינסקי את הקמת הגדודים העבריים ומונה לסגן מפקד 'חיל הפרדים לציון . ' לאחר המלחמה חזר לרוסיה ושב ועלה לארץ ישראל ב . 1919- נהרג בקרב על תל חי בי"א באדר תר"פ . נקראים על שמו , בין היתר : תנועת בית"ר ) ראשי תיבות של : 'ברית יוסף תרומפלדור , ) ' וקיבוץ תל יוסף .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר